יום רביעי, ינואר 25, 2012

פגישה אחרונה לפני מבחן מתכונת / מגן

היום כבר היו לכולנו סיכומים של החומר על תקופת בית שני , מזל שכך . כל הילדים הגיעו עם החומר ק' וא' הבנים וגם ס' ונ' הבנות , ומייד התחלנו לעבוד , קראנו את הסיכומים עבדנו עם מארקר וההספק היה ממש טוב ... הספקנו את רוב החומר . הבנות עשו רושם של פחות ממוקדות , למרות שס' הראתה אי אלו שברי בקיאות בחומר ... עדיין נראת לי קצת מבלבלת ועושה סלט מכל האינפורמציה ...על קנקנה של נ' טרם הספקתי לעלות עושה רושם של עושה טובה ...
ק' דווקא הפגין פוקוס  ונראה שהוא מתחזק , וא' שהצטרף באיחור גם שולט לא רע בחומר ...
כשא' הגיע שאלתי אותו איך היה במתימטיקה והוא הודיע שקיבל 100 ! איזה יופי ! אמנם זה השאלון היותר קל
אבל 100 זה 100 !!!!
כמובן ששיבחתי אותו על ההישג הנאה . לקראת סיום השעור שעבר ממש מהר וללא הפרעות נתתי להם הנחיות איך ללמוד למבחן , כל יום לקרוא בחומר , לשנן את מה שסימנו במארקר ...
איחלתי להם בהצלחה !
אני כולי ציפיה לראות את התוצאות . המבחן ביום שישי הקרוב ככה שאראה אותם שוב רק אחרי הבחינה ... בשבוע הבא

טוב אז התוכנית תתבהר על פי התוצאות שהם ישיגו ונחליט על מה להתמקד לקראת הבגרות בהיסטוריה א' ... נראה לי כי עד המבחן יהיה טוב פשוט להתחיל לענות ולתרגל תשובות למבחנים  ככה שעד הבגרות כבר הם יהיו מתורגלים היטב גם אם יהיו להם חורים קצת בחומר לפחות את מה שהם יודעים הם יידעו לבטא בצורה מיטבית במבחן וככה נמקסם את התוצאות ... 

יום שני, ינואר 23, 2012

תוכניות לחוד ומציאות לחוד ...

אז היום באתי עם תוכנית לפגוש את הבנים , א' ק' וש'
ולסיים אתם את החומר על לאומיות כדי שמחר נוכל לעבור לתקופת בית 2 , נו... טוב ....אז הייתה לי תוכנית , הגעתי לבית ספר כרגיל,  ואז התברר כי ש' הודיע שהוא חולה , ולא' ולק' יש היום בגרות במתיתמטיקה אז הם לא הגיעו כלל ... כי הם חורשים בבית למבחן ? מקווה שכן . טוב אז במקום התוכנית שלי המורה נותן לי את החוברת מיקוד ומראה לי איפה מתחיל בית 2 , קיבלתי היום שתי תלמידות חדשות ס' ונ' שאיתם התחלתי לעבוד על בית 2 : אנטיוכוס והגזרות שהוא הטיל ,התגובות של היהודים לגזרות , החשמונאים והמרד יהודה המכבי  ....
הן אמורות כבר להיות בקיאות בחומר וזאת למה ? כי ביום שישי הקרוב כבר יש להן מבחן מגן!

אז התחלתי עם שאלות משוב לבדוק איפה הן בחומר ?  איזה בקיאות ???  ממש לא יודעות כמעט כלום !!! ייאוש !
טוב אז התחלתי איתן מהתחלה , הלך לי קשה והיה מתסכל לראות איך הן נתקעות על מילים פשוטות שהן לא מבינות ...
ועל  שאלות פשוטות שהן אינן יודעות לענות ...איך הן יעברו את הבחינה ? אין לי מושג ... אני אומר לעצמי וכיוון שאין להן חומר לימוד כלל אז התחלנו לעבור על החומר לקרוא להסביר ואז לסכם ...בלי מארקר ,
אם אין להן חומר לימוד אז אין מה למארקר וצריך לנסות שיטה חדשה ... הלך קשה בהתחלה ולאט לאט נכנסנו לחומר האמת יש לציין שלפחות הן שיתפו פעולה וזה לא מובן מאליו , בגיל הזה ,הניסיון שלי עם בנות הוא שהן עסוקות באיך הן נראות ולא בחומרי הלימוד ? גיליתי להפתעתי כי לעבוד עם בנות זה יותר קשה מאשר לעבוד עם בנים - הממ מעניין ? זה רק אני ? או שיש משהו אמיתי בזה ? אם יהיה לי זמן אחפש מחקר בנושא .
אחרי קצת צחקוקים איכשהו הצלחתי להתקדם איתן בחומר הלימוד , מחר נמשיך , אני מקווה שילך יותר טוב קצת , חוצמזה שמחר צפויים גם הבנים להצטרף אז תהיה קבוצה יותר גדולה ...מקווה שלכולם יהיו סיכומים של החומר שיהיה עם מה לעבוד יהיה מעניין לראות את הדינמיקה בנים ובנות ביחד זה עלול להיות בלתי אפשרי עם כל ההורמונים בגיל הזה אבל את זה כבר נראה מחר ...

יום רביעי, ינואר 18, 2012

שבוע 15.1.2012

טוב אז השבוע חזר ש' ממחלה , אחרי שלא ראיתי אותו שבוע שעבר , לש' יש הפרעות קשב וריכוז קשות ולפני שבועיים הוא התעסק בלי סוף עם הפלאפון לקח לי כמה דקות לנתק אותו מהמכשיר ולהכניסו לשיעור ולחומר ...
אבל הפעם אחרי שאמרתי לו שלום והתעניינתי במה הוא היה חולה ...קלטתי שהוא היה עם הנייד ביד , אז אמרתי לו : "תן לי רגע את הטלפון " שמתי אותו אצלי בכיס ואמרתי לו "מוחרם עד סוף השיעור " .
הצליח לי למרות שלא הייתי בטוח איך הוא יגיב לעניין ... כך נכנסו ישר לעבודה בלי הפרעות והסחות מיותרים .
ק' בן של עובדת זרה ועושה רושם שהוא עדיין אבוד קצת , ש' למרות הקשיים שלו מפגין בקיאות בחומר .
הפעם עבדנו קצרות על חומר , מארקר וכו' ואז במקום להרצות ולהסביר מייד נגשנו לענות על שאלה שכתבתי על הלוח.
נתיי להם 5 דקות לענות על השאלה ואמרתי להם להניח את כלי הכתיבה ואז נתתי לכל אחד להקריא את התשובה שלו .
התחלתי עם ש' והוא אמנם ידע את החומר אך לא ענה כמצופה ממנו הוא הרחיב מעבר לנדרש לשאלת (ציין ) וק' שנראה אבוד פגע בול -אז הבנתי שלמרות שהוא נראה אבוד הוא מפנים את ההסברים שלי על הטכניקה הנכונה לענות על שאלות ומבין איך צריכה תשובה טובה להראות ... איזה אושר ! הסברתי לש' איפה הוא טועה ואיך התשובה הייתה אמורה להראות .
תוך כדי שהם עבדו שמתי לב , שהם משתמשים המון במחק , כותבים ומוחקים וכותבים שוב .
 אז כתבתי להם על הלוח משפט באנגלית שהבאתי מההי טק :

  "  ! Do it right the first time "


פירשנו את המשפט ודיברנו על המשמעויות שלו ואיך אפשר לעשות את זה -צריך לארגן את המחשבות ולנסח משפטים קצרים בלי להסתבך .
בשבוע הבא אני מקווה לסיים איתם את החומר שקשור בציונות ולעבור גם על תקופת בית 2. המורה הבטיח לשלוח לי אותו במייל מראש כדי שאספיק לעבור עליו בעצמי .
אני רוצה לסיים לעבור על החומר על מנת להשאיר מספיק זמן לתרגול , מרגע שנסיים,  נתרגל בלי סוף שאלות ואיך בונים את התשובות .הבגרות בעוד חודש וזה ממש ממש זמן קצר כדי להוציא תוצאה .
אני מקווה שיחד עם הדף שהכנתי להם נצליח לענות על כמה שיותר שאלות כדי שיגיעו מוכנים למבחן מגן ולבגרות .
אמרתי להם כי אין שום סיבה בעולם שלא יוציאו 100 , ואז ש' אומר לי משפט תבוסתני שהוא מסתפק ב- 60 או משהו כזה והוא לא משלה את עצמו . אמרתי לו שלדעתי הוא בוחר להסתפק בפחות ממה שהוא יכול .אני אמשיך לדחוף ונראה . כמו שכבר למדתי מהניססיון בחשמונאים עם כל הצער לא את כולם אפשר להציל ... אבל לפחות צריך לנסות להציל את אלה שאפשר וכאלה שרוצים עזרה ...

יום חמישי, ינואר 12, 2012

השבוע השני בעירוני י"א

טוב , אז כבר יש לי שני תלמידים (סליחה ילדים או יותר נכון נערים )  קבועים תלמידי כיתה י"א ואנחנו מתכוננים לבגרות היסטוריה א' .למי שלא בקיא בחומר ,אז מדובר על התקופה של סוף המאה ה-18 ,המהפכה התעשייתית , המהפכה הצרפתית , התעוררות הלאומיות באירופה ומשם לתנועה הלאומית היהודית ... הרצל והקונגרס הצויני ...תוכנית באזל ... וגם משהו מבית ראשון או שני אני לא בטוח כי עוד לא קיבלתי את החלק הזה של החומר לידיים ...
בינתיים קיבלתי מהמורה סיכומים של החומר , אני עובר עליו עם הילדים .
השיטה :
1. אנחנו קוראים , ובודקים שכל המילים ברורות .
2. ממארקרים ( מהמילה מארקר )- שמות , תאריכים , משפט ראשון ואחרון בפיסקה .
3.מנסחים משפט או שניים שמתמצתים את החומר כל אחד במילים שלו .
שמתי לב בשבוע שעבר שכמו תלמידי בת ים הצעירים עימם עבדתי לפני שנתיים יש בעיות בניסוח תשובות ...
 אז מצאתי במחשב שלי את הדף שהכנתי בזמנו לילדים בחשמונאים בבת ים , כמו פולני טוב לא זורק כלום לפח גם לא לפח הוירטואלי במחשב , ,מי יודע מתי נצטרך ... "
ואז ישבתי על המדוחה ושיפצרתי ותיאמתי אותו (את הדף) לצרכים של ילדי י"א והכנתי להם דף עם כל סוגי השאלות השונות וכיצד הם אמורים לנסח תשובה עם דוגמאות מהחומר הנוכחי כדי שזה יהיה יותר קרוב לעולמם .
ביום שני בתחילת השיעור עשיתי להם משוב -שאלתי שאלה קצרה על החומר הקודם ולשמחתי הם ידעו לענות -איזה אושר הם מפנימים ... טוב ...בעצם את זה עוד נראה...מוקדם מידי לקפוץ למסקנות ,  אבל בכול זאת שמחה קטנה :-)
ביום שלישי הבאתי את הדף ועברנו עליו ביחד , אחר כך צללנו חזרה לחומר מתרגלים את השיטה , קריאה , מארקר , ניסוח משפטי סיכום במילים שלהם ...אני מקווה שזה יהיה להם משמעותי .
בשבוע הבא נראה לי שכדאי שכבר נתחיל לתרגל תשובות לשאלות ממבחנים כדי לחדד את המיומנות ... אין הרבה זמן הבגרות כמדומני בעוד חודש ...

יום שני, ינואר 02, 2012

חזרתי !

 היום חזרתי לפעילות אחרי העדרות של שנתיים .אני מתנדב בבי"ס עירוני י"א תיכון הזדמנות שניה .
הבוקר ,הגעתי לבית הספר וכמובטח פגש אותי המורה להיסטוריה , נתן בידי את החומר וקיבלתי שני תלמידי כיתה י"א אנחנו מתכוננים לבגרות בהיסטוריה . איזה כיף לחזור ,ממש התגעגעתי . מחר אני שוב בבית הספר וזה ממש פתיחה מוצלחת של היום . יש להם מבחן ביום שישי ואני מקווה שאספיק לעבור איתם מחר על כול החומר כדי שיצליחו במבחן .
בינתיים עברנו על הגדרות , לאום , לאומיות , תנועה לאומית ... דיברנו על המהפכה התעשייתית ותקופת ההשכלה ... וואו ממש כיף לחזור ולהיזכר בחומרים האלה ולנסות להסביר להם את החומר במונחים של המאה ה-21 ... מחר לפני שאתחיל בחומר החדש אנסה לבדוק מה נקלט מהחומר שעברנו עליו היום ... משוב בקטנה ... למרות שלא הייתי בפעילות בשנתיים האחרונות אני עוד זוכר היטב את השיעורים המופלאים של הקורס .  הבניית ידע , קרוב לעולמו של הלומד , משוב , רפלקציה ... איזה כיף לחזור , מי שעוד לא טעם את טעמה של ההתנדבות הזו ...פשוט לא יודע מה הוא מפסיד ... זה ממלא אותי אושר :-) 

יום שבת, דצמבר 17, 2011

נס שקרה לי היום ... או מצאתי את דרכי חזרה לפעילות

אז איך נתחיל , כבר כמעט שנתיים לא ביקרתי כאן ... למה ? כי פוטרתי מהעבודה וניאלצתי להפסיק להתנדב ... לא ניאלצתי זה לא מדוייק , בא נגיד שפשוט לא יכולתי להמשיך כי היה לי קשה להתמודד עם האבדן של מקום העבודה ... לקח לי המון זמן להתאושש , להתגבר על האגו להמציא את עצמי מחדש ...
והיום קרה לי נס ...!
 חברתינו לקהילת יח"מ , (השם שמור במערכת ) שלחה לי מייל עם הזמנה לחזור לפעילות התנדבותית. תחילה עניתי לה שאני ממש רוצה אבל... אני לא מרגיש שאני יכול ... טוב בעצם לא כולם יודעים את הסיפור שלי, אז אולי אעשה סדר בכמה מילים ... לפני כשנתיים (וואו עברו כבר שנתיים...) פוטרתי כמו רבים וטובים מעבודתי בהיי-טק , במשך כמעט שנה הפכתי כל אבן בניסיון נואש לחזור לתעשיה ... לא הצלחתי עד עתה לחזור ... ולא אומר נואש אבל בינתיים כדי לא לשרוף את כל חסכונותיי וכדי לא להמשיך לשבת בבית מובטל ומשתגע.... החלטתי להוציא רישיון נהיגה על אוטובוס ... תהליך ארוך ולא פשוט , מי היה מאמין שלוקח כמעט שנה לקבל רישיון נהיגה ...??? אפשר לחשוב .... ???? התהליך כרוך בקורס עיוני ואחר כך שיעורי נהיגה וטסט ומבחני תיאוריה של התמ"ת ומבחן תיאוריה של רשות הרישוי והחלק היותר קשה שלמדתי זה לשים את האויב מספר אחת של הבנאדם (האגו) בצד . נו טוב אז התלחתי לעבוד כנהג אוטובוס ... בקיצור לא עבודה לאנשים חסרי סבלנות שרגילים "לתקתק" עבודה ....
טוב אז נחזור לנס ... הגיע מייל עם הזמנה לחזור לפעילות , אני עניתי שאני לא חושב שכנהג אוטובוס אני יכול להתמודד עם ילדים מה יהיה כשאחד מתלמידיי יעלה וייסע איתי באוטובוס ? היו לי כל מיני "תירוצים" דרמטיים למה לא ... אבל אז קיבלתי תשובה שממש הרגשתי שידידתינו כמו צועקת עליי , התגובה שלה טלטלה אותי ...ממש כמו שעושים בחקירת שב"כ ... היא הזכירה לי שכשהתנדבתי בבית ספר הקודם ... לא זכיתי להצלחות כי הייתי עובד של חברת היי טק אלא כי הייתי פשוט אני ... בעצם היא אמרה את זה יותר טוב ממני ,אז אולי עדיף להביא את הדברים כהוויתם זו לשון התגובה שקיבלתי :
נהג אוטובוס זה מקצוע כמו כל מקצוע, ואם אני הייתי פוגשת את המורה שלי בעת שהייתי
עולה לאוטובוס שלו הייתי ממש מתרגשת לפגוש אותו כי הוא מהווה בשבילי דמות להערכה הוא התומך
והמסייע והאישיות שלו היא מופת ודוגמא. אין לך מושג כמה התלמידים יעריכו אותך על עצם היותך אתה,
שלא לדבר על הדוגמא החינוכית שתהווה עבורם. גם אם תספר להם שבעבר עבדת בהיי-טק ובעקבות צמצומים
נאלצת לעזוב וכדי להתפרנס בתקופה שקשה למצוא עבודה (מכל מיני סיבות) אתה משנה כיוון והופך לנהג אוטובוס,שבשעות הפנאי מלמד ומסייע לתלמידים להתקדם בחיים." 


אחרי המייל הזה , תסכימו עימי שאי אפשר היה להשאר אדישים ...  תודה!!!! לידידתינו היקרה שהשיבה לי את מאור עיניי והעמידה אותי על טעותי ... בהמשך דיברנו בטלפון וקבענו פגישה , ביום שני הקרוב אני הולך לפגישה עם רכז המתנדבים בעירוני י"א (תיכון הזדמנות שניה ) ... מצפה לזה בכיליון עיניים ...
המשך יבוא ... :-) 

יום ראשון, אפריל 04, 2010

חופשת הפסח הסתיימה ולא רק היא...

מזמן לא כתבתי כי פשוט לא היה מה ...
חופשת הפסח עומד להסתיים ומאוד רציתי לחזור כבר לבית הספר ...
לצערי הרב אני עדיין "בין עבודות"  מה בין עבודות ? מובטל ,
עוד אחד לסטטיסטיקה של מובטלי היי טק ... בינתיים אני ממשיך לחפש בכול הכח משרה הולמת ובטח זה יקרה מתי שהו ...אבל המציאות נותנת סטירות לעיתים וצריך ללמוד להתמודד גם איתן .
פתאום נפל לי האסימון שבעוד כמה ימים אהיה ללא רכב ... פעם ראשונה מאז גיל 17 אהיה ללא מכונית ... טוב אז בעיר אפשר להסתדר עם אוטובוסים ומהסופר אפשר לשלוח  " מישלוחה"
אבל איך אגיע לבת ים בבוקר בימי שישי ? בלתי אפשרי- הרגע הודעתי לרכזת האנגלית .
מאוד עצוב מבחינתי אבל אין ברירה לא אוכל במצבי לממן נסיעות בתחבורה ציבורית ולנסןע באוטובוסים לבת ים .
כמובן שהבטחתי לחזור ברגע שאוכל - כרגע זה לא נראה שהולך להשתנות בקרוב ...
בטח כבר תיגמר השנה לפני שאמצא משרה ראויה .
טוב תסתכל על החיובי מה קרה ? אז אין לך רכב so what -
לפחות לא תבזבז שעות בחיפושי חניה ליד הבית ... נו טוב אם זה החיובי אז יש למה לצפות ...
כיוון שאיני מתכוון להפוך את הבלוג הזה ליומנו של מובטל מתוסכל אז אסיים אותו כאן
בנימה חיובית אני ממליץ בחום לכול אחד להתנדב בכול תחום בחינוך ממש כיף ואני מרגיש שקיבלתי הרבה יותר ממה שנתתי וזו הרגשת סיפוק אדירה ...
בעצם אולי אתברג בהתנדבות קרובה יותר הביתה בית ספר שאני יכול להגיע אליו ברגל ?
נראה ... צריך לבדוק גם את האופציה הזו ...

יום שלישי, מרץ 09, 2010

להיות או לא להיות ?

להיות או לא להיות מורה ? זאת השאלה !
שאלה שהעסיקה אותי מאוד בחודשיים האחרונים ובמיוחד מאז שמצאתי את עצמי מחפש עבודה ... חשבתי להאיץ את הלימודים כדי שאוכל כבר בשנה הבאה ללמד ...
ואחר כך חשבתי אבל איך אסתדר ? הרי ברור שזה לא כלכלי ...
בעצם עולם כמנהגו נוהג ומשרד החינוך לא באמת רוצה לקדם את החינוך .
איך הגעתי למסקנה הכואבת הזו ?
אם הדבר הכי חשוב היום זה חינוך כדברי פוליטקאים רבים ,אז מן ההגיון שהתקציב לדבר הכי חשוב צריך להיות הכי גבוהה לא ?
השכר במגזר הכי חשוב צריך להיות הכי מתגמל -מה לא הגיוני ?
אופפססס שכחתי המציאות -כידוע היא רחוקה מזה ?
המורים הרי הם אידאליסטים ,הם מלמדים מתוך אהבה -נו באמת ?
אני רוצה לראות את שר החינוך חי יום אחד ממשכורת של מורה .
המדינה הזו לא באמת חשוב לה החינוך והמורים המגזר הכי פראייר במדינה .
הם צריכים לשבות עד שיקבלו 30000 ש"ח לחודש לא אופק חדש ובלי סיפורים .
אני אישית לא מתכוון לעלות על בריקאדות,הרי אני עדיין לא מורה .
אבל היום הבנתי כי מורה אני לא אהיה לפחות לא לפני שמשהו מהותי ישתנה .
אם משרד החינוך רוצה אנשים אז כדאי שיתעשת וישלם למורים שכר ראוי -נקודה בלי סיפורים ובלי בילבולי מוח. וחצמזה הייתי מחזיר למורים את היכולת להעיף חוצפן מהשיעור ושההורה יגיע לבית הספר וייקח את הפרחח שלו הבייתה וישבור איתו את הראש -מה רוצים מהמורים האלה ???
מתי הפכנו את המורים לבייביסיטרים של כל הפרחות והערסים והילדים החצופים במדינה ?
היום אני מבין שחוק השילוב הוא אסון לילדים הנורמליים ולא תורם למשולבים כלום .
למה ויתרנו על בתי ספר מקצועיים מה כולם יהיו פרופסורים ? אין צורך כבר במכונאים ובטכנאים ובפקידות וספריות וכו' וכו' ? ויסלחו לי כל המתיפיפים מראש .
לא צריך דו"ח כזה ומחקר כזה ואופק חדש ופרופסור כזה מכובד או אחר כל בר דעת שישהה כמה שעות בבתי הספר במדינה ולא חשוב עם זה צפון תל אביב או בפריפריה יבין שככה אי אפשר להמשיך והפתרונות הרבה יותר פשוטים ממה שחושבים - גבולות ! גבולות ! גבולות! ועוד גבולות ! ילד שלא מבין גבולות לא יבין למה זה לא בסדר להשתתף באונס בצפון תל אביב ולא יבין למה חשוב לדעת אנגלית או היסטוריה בדרום ... ותחשבו על זה ...

יום רביעי, פברואר 10, 2010

כנס מתנדבים

אתמול הוזמנתי לכנס מתנדבים , היו שם נציגים של כל העמותות והארגונים שעוסקים בהתנדבות חינוכית ושמחתי לראות שיש הרבה אנשים שמעורבים בקהילה וחינוך נמצא בראש מעייניהם , היו גם נציגים של גופים מסחריים שגם הם עושים עבודה בתחום .
מסתבר ששר החינוך הטיל על מנהלת הנוער במשרד ( גוף שמנהל את התנדבות בני הנוער בקהילה מטעם משרד החינוך) שינהל גם את ההתנדבות של המבוגרים ויעזור לתאם בין מתנדבים לגופים קולטים וכיוצ"ב -נשמע רציני והתרשמתי שלוקחים את העסק הזה ברצינות -כמה מהר דברים ייקרו ? אין לי מושג אבל אני לא חושב שיש לצפות למשהו כבר בחודשים הקרובים -אולי לקראת שנה"ל הבאה בתקווה .
בכול אופן זה נחמד מאוד לדעת שיש גוף ממשלתי שמרים את הכפפה ולוקח אחריות ...

יום שישי, ינואר 08, 2010

שוב מבחנים

היום חזרתי אחרי היעדרות שבוע שעבר עקב טיול שנתי שבוטל ללא הודעה כזכור....
היה יום של מבחנים לכולם .....
8:15 - 9:00 הפעם נוכחות מלאה , מ' ד' וט' הגיעו ומייד ניגשנו לעשות את הבוחן -היו קצת התנגדויות והרגעתי אותן הבנות החלו לעבוד ואפילו ט' התמודדה יפה עם המשימה .
הן סיימו אותו יחסית מהר ומייד התחלתי לבדוק , מ' 91 ד' 92 וט' 81 - ט' נשברה וקצת הרגישה ייאוש מהציון שלה ממש החלה לבכות , אמרתי לה תראי אין לך סיבה לבכות להיפך את צריכה להתגאות הרי רק לפני חודשיים לא ידעת איך נראית אות באנגלית והנה את כבר קוראת ומוציאה 81 - מה זה קפיצה אדירה בכול כך מעט זמן - אל תישברי לי עכשיו ... תמשיכי לעבוד אני בטוח שתגיעי לתיכון עם יכולת להתמודד את תראי ... טוב אז היא נרגעה והתחלתי ללמד אותן פעלים בלי פועל אי אפשר לכתוב משפט באנגלית והגיע הזמן להתקדם לפעלים וההטיות שלהן -למדנו 20 פעלים וביקשתי לדעת אותן בע"פ לשבוע הבא ... אופס נגמר הזמן .
9:00- 11:00 כיתות ז'
 א' הכדורגלן ול' שיודע אבל פוחד ... התחלנו לעבוד על הבוחן ל' מתקדם יפה וא' פשוט מתעצל לא מנסה להתמודד ... אחרי של' סיים וראיתי שא' סתם מורח את הזמן בסוף השיעור אמרתי זהו נגמר הזמן . ל' לא סיים אז אפשרתי לי עוד כמה דקות ...
בהפסקה בדקתי את המבחנים א' קיבל 24 -ממש אכזבה , אמרתי לו אין לי מה לתרום לך אם אתה לא מתאמץ ... ל' הוציא 96 -אמרתי לו אתה רואה אתה יודע את החומר תפסיק לפחד תבטח בעצמך אתה יכול ...
11:00 - 13:00 הבנות של "בית הקפה "
אז זהו רק 2 הגיעו ד' החכמה ור' שלא יודעת כלום ... עשינו בוחן
ד' 100 ור' עם הרבה מאמצים הצליחה להוציא 70
אחר כך עברנו ללמוד פעלים ור' שוב התחילה עם השטויות של עושה טובה -בסוף החזרתי אותה לכיתה-יש גבול לא באתי לבזבז את זמני על מי שלא רוצה ללמוד.
בשבוע הבא אני אמור לקבל ילדים חדשים בשעות האלה , אבל אבקש להשאיר את ד' אצלי כי היא ממש בדרך הנכונה וחבל להפסיק עכשיו ...

יום שבת, ינואר 02, 2010

ברוכים הבאים ל- 2010

אתמול ה-1 לינואר 2010 - לא הייתי בבית הספר .
לא ,זה ממש לא בגלל שחגגתי יתר על המידה ולא יכולתי לקום בבוקר כי שתתי לשוכרה ערב קודם .אני כבר שנים לא מתייחס לחילופי השנה לא האזרחיים ולא היהודיים.
זאת לא הסיבה , הסיבה היא מתסכלת יותר ...
בשבוע שעבר הודיעו לי שהילדים יוצאים לטיול שנתי ולא יגיעו ...
אז תכננתי לי יום חופש גם היה לי שבוע סוער במשרד אז למה לא לנוח מעט ?
יום יפה שפת הים עם ספר טוב וקפה ...מה רע .בעודנו בהכנות אחרי שזוגתי כבר יצאה לעבודתה.
פתאום מצלצל הטלפון בשעה : 08:30 על הקו רכזת האנגלית ... מבית הספר:
" מה נשמע ?  הבנות חיפשו אותך הבוקר ואז נזכרתי שזו אשמתי -כי לא הודעתי לך שהטיול התבטל ... טוב בטח תכננת לך כבר את היום אז קח יום חופש... ותהנה... "
לפחות לא הגעתי לבית ספר ריק מאדם -מה שעלול היה לקרות נגיד אם הייתי שוכח שיש טיול שנתי ...נו טוב ,אין מה לעשות ניפגש ב- 2010 בשבוע הבא ...



יום שבת, דצמבר 26, 2009

טבילת אש לא מתוכננת

יום שישי ה- 25 לדצמ' 2009 , אני מגיע לבית הספר עם תוכנית מסודרת , אני יודע מה אני הולך לעשות בכול שעה . בשעה הראשונה עם בנות ט' חזרה לקראת מבחן , אחר כך מבחן לכיתות ז' -תצפית בשיעור ואחר כך שעתיים עם בנות בית הקפה המוקטן ... זאת הייתה התוכנית .
בשעה הראשונה ט' ומ' הגיעו משום מה גם הפעם ד' לא הגיעה , אנסה לברר מה קורה איתה כבר מזמן לא ראיתי אותה .
מ' וט' מתכוננות למבחן בשבוע הבא - אנחנו עוברים על הטקסטים ,
אחר כך - תוך הצפת ידע קודם אני מבין שאוצר המילים שלהן חלקי ביותר -אז החלטתי לעשות סדר בזה .
למדנו את ימות השבוע , אני וגופי (כלומר איך קוראים לכל איברי הגוף)
עברנו על צבעים ונמשיך למספרים וכו' ...
צריך לבנות בסיס מינימאלי של אוצר מילים שאיתו אפשר לצאת לכתיבת משפטים ולימוד הפעלים וההטיות שלהם ...

9:00- 11:00 בסוף התוכנית שלי לעשות תצפית נתקלה בקושי- התברר שהמבחן ערך שעתיים ולא שעה ...
 במשך שעתיים אני מנהל מבחן עם 4 תלמידים ומצליח ללא קושי לשמור על המשמעת הבסיסית שתמנע העתקות וכאלה ... כולם עובדים בשקט , א' הכדורגלן , ל' שיודע טוב, ח' שהידע שלו שמיעתי ומתקשה לקרוא וו' שסתם חסרת ביטחון ...
אני ניגש ופותר בעיות למי שצריך תוך כדי הקפדה לא לתת להם את התשובות בטעות ... וזה לא פשוט לשמור את התשובה בבטן . לבסוף עוד הספקתי לבדוק חלק מהמבחנים ובהפסקה העברתי אותן למורות הרלוונטיות .

ואז הפתעה !
 רכזת האנגלית צריכה לצאת למשהו ומבקשת ממני להחליף אותה בשעה הרביעית- "רק תשגיח עליהם שהם עובדים "
 הקבצה א' כיתה ט' -טוב בסדר כמה קשה זה כבר יכול להיות בכול זאת הקבצה א' ... ?
ד'  החכמה מ"בית הקפה המוקטן" פוגשת אותי ממש בתחילת השיעור במסדרון ,
ואני מספר לה מה השתנה בתוכניות ושלא ניפגש היום ומחזיר אותה מאוכזבת למורה שלה ...
וכך אני מאחר לשיעור הראשון שלי... כמורה ...

למזלי המורה השניה לאנגלית ,נכנסת במקומי בתחילת השיעור, (מאחרת לכיתה שלה בגללי )
היא כבר מחלקת לילדים את דפי העבודה עליהם אני אמור רק להשגיח ...מה זה להשגיח ?

11:00 - 12:35 - אז קפצתי למים מורה לכול דבר , מלמד כיתה של כ-20 ילדים.
 בפעם הראשונה בחיי -בלי מערך שיעור מסודר- בלי הכנה ככה ... גם מאחר -גם לא מספיק לחשוב על "הכניסה"
כלום -גורנישט מיט גורנישט -קופץ ראש ישר למים העמוקים .
מה עוד יכול לא להיות הגיוני ... ?
טוב אז למזלי יש להם מבחן בעוד שבועיים , וקיבלתי דפי עבודה שהמורה הכינה להם על חמישה הטיות של הפועל ....
אז לפחות יש בסיס להתחלה אבל איך אדע להסביר את זה ? אני הרי עוד לא שולט בחומר בעצמי .
אין לי שמץ מושג איך אני הולך לעשות את זה ...
אני נכנס לכיתה מציג את עצמי בכמה מילים , הילדים כבר מחולקים לקבוצות (של 2-3 ) ומתחילים לעבוד אני אומר להם "מי שצריך עזרה שפשוט יצביע ואגש אליו "
 בפנים אני רועד מפחד רק שלא ישאלו משהו שאני לא יודע לענות ... אוף...
 איך הסכמתי לכזה דבר בלי הכנה -מה אני חושב לעצמי ...?
 אני לא מספיק יותר מידי לחשוב - האצבע הראשונה עולה !!! איזה פחד .
אני ניגש וכיוון שהם עובדים בקבוצות ורק אחת הבנות שאלה , בהחלטת בזק-
 במקום לענות בעצמי הפניתי את השאלה לילד אחר -למזלי קלעתי בול -הוא ידע לענות נכון...
ולא נזקתתי להסתבך בהסברים בעצמי... איזה מזל ,אוף !!!!
ואז עוד יד ועוד אחת ואיכשהו אני מצליח להסביר בלי להתבלבל.
חוסר הבטחון שלי נשאר רק בראשי ואני לא מעיז להראות אותו כלפי חוץ...
הרי הראדארים של הילדים האלה מחודדים וחוסר בטחון ? זה סוף הסיפור -הם ישתלטו על השיעור והלך עליי !!!
איכשהו השעה עוברת ובלי להתעסק עם בעיות משמעת ??? ואני נרגע בכול זאת הצלחתי לעזור לכמה בלי להתבלבל בעצמי. הכול עובר כשורה בצלצול רווח לי -כולם יצאו והלכתי לחדר המורים ...בריצה ... האמת גם קצת מופתע .

יש התלבטות האם להשאיר אותם עוד שעה או לשחרר מוקדם -
 המורה שעזרה לי מנסה לשחרר אותם -אבל סגנית המנהלת פוסקת הם נשארים -ומה הוא יעשה איתם כעת ?
המורה השניה לאנגלית מנסה לחלץ אותי ... אבל ללא הואיל -פסק הדין הגיע - הוא יסתדר היא אומרת  -מה הוא נכה ? בקיצור איתגרה אותי הסגנית - עכשיו ה "Money time  " אני חושב לעצמי -תוכיח שאתה יכול .
אז זהו , אני מנסה להבין בכמה דקות בהפסקה מה עוד אפשר לעשות איתם ומדבר רגע עם המורה השניה לאנגלית...
היא אומרת לי שהם יצטרכו במבחן להמליץ על סרט או על ספר -אז אולי תשוחח איתם על זה ותכריח אותם לדבר באנגלית ... ? אוקיי -יש!!! אני מסודר אני חושב כמה קשה יהיה לדבר אנגלית עם ילדים בהקבצה א' ?
 יש תוכנית -אני ניגש לשעה השניה עם הילדים ...
אז זהו -איפה תוכניות ואיפה המציאות ...מערך שיעור ? מה זה בדיוק ?

בתחילת השיעור לוקח לי זמן להרגיע את הילדים ,הם חשבו שישחררו אותם מוקדם ןאני מבשר להם שהוחלט שהם נשארים איתי עוד שעה ... יש פה ושם התמרמרות -ילד אחד נזכר פתאום שהוא צריך להתפנות -
בלי להתבלבל אני אומר לו " היה לך כל ההפסקה לזה " והוא בשלו - "אבל בהפסקה אני הייתי עסוק עם חברים וכאלה ...אתה יודע ... "
אני לא מתבלבל ונזכר בסיפור של חברה שהיא מורה ותיקה ... ואני אומר לו : " תתאפק " והוא מתיישב למרבה הפתעתי.
טוב מי לא רוצה לצאת מוקדם הבייתה ?
אני מתאמץ להרגיע אותם , אני אומר להם תראו יש לכם מבחן ואני פה כדי לעזור לכם להתכונן ...
אני מתחיל , אני מזמין ילדה ללוח -אנחנו נעבור על דף העבודה ,אני נותן כל פעם לילד אחר לכתוב על הלוח את התשובות שלו -זה מרגיע קצת את העסק והשיעור מתחיל...
אנחנו עוברים על התשובות ביחד ... את זה איכשהו צלחתי . אבל נשאר מלא זמן ...ואז שוב קצת מהומה , כי זה נגמר ולא אמרתי עדיין מה המשימה הבאה ?  אני מספר להם על המשימה הבאה ,אנחנו נקיים שיחה שבה כל אחד ימליץ על סרט שראה או ספר שקרה אבל זה חייב להיות באנגלית -מסכימים לתנאים ? למרבה הפלא הם נאותו להסכים , אוף איזה הקלה ... אבל שוב לוקח לי קצת זמן מה להרגיע אותם , אני אומר להם שלי יש את כל הזמן בעולם לי אין מבחן ואני פה כדי לעזור להם להתכונן ... אני שותק, וממתין לשקט.... עוברות עוד כמה שניות שנראות לי כמו נצח ובסוף נותנים לי צ'אנס .. ואז אני פונה לילדה הראשונה שהצביעה ונותן לה את רשות הדיבור .

וכך בהצבעה, אני מאפשר לכל ילד לספר על סרט שהוא או היא ראו .
אני שואל שאלות ,תוך כדי שאני מתקן להם שגיאות בדקדוק ...
אחד א' חכמולוג כל הזמן מפריע , אחרי כמה פעמים שהערתי לו על ההפרעות והוא לא נרגע...
העזתי לזרוק עליו (חלש) את הטוש ...הוא הסתובב אליי ואמרתי לו נו? אתה איתנו - הוא הגיב בהומור וזה עבר בסדר . אחרי עוד הפרעה , אמרתי לו אתה יודע מה -יש לי רעיון -בוא לכאן אתה-כעת אתה מנהל את השיעור ואני יושב במקומך ... הוא קם ה"עבאדיי " חשב קלי קלות -כמובן שישבתי במקום שלו עם רגליים על השולחן והזזתי את השולחן שירעיש קצת עשיתי מזה הצגה ... הילדים צחקו ועשו לו את המוות ...
הוא הבין כמה קשה לעמוד שם במקום הזה ... בקידמת הכיתה.
התחלפנו חזרה והמשכתי את השיעור, והוא למרבה הפלא הפסיק עם השטויות...
אחרי כמה דקות נוספות נגמרו הנושאים ,אז שאלו אם אפשר לדבר על האח הגדול ...
אמרתי למה לא -אבל בתנאי שמדברים באנגלית ... הסתכלתי בשעון וראיתי שאני קרוב לסיום ...
ניסינו באנגלית ואז כשהבנתי שבאנגלית זה לא יילך עברתי לעברית ובדקות האחרונות הם סיפרו את מי הם אוהבים יותר ופחות ואז בא הצלצול .... הגואל !!!
האמת הפתעתי את עצמי !
כל כך פחדתי מזה עד היום והנה אני מגלה שהשד לא נורא כל כך ...
טוב , בכול זאת הקבצה א' -ילדים טובים יחסית ורק 20 לא כיתה שלמה ...
נראה לי שאנסה את שוב עם הקבצה אחרת ... בקרוב ...

יום שישי, דצמבר 18, 2009

חנוכה .

בשבוע שעבר לא הספקתי לכתוב , הגעתי לבית הספר כרגיל וב-8:15 הגיעו ט' ומ' לשיעור לפני כשבועיים שלושה החלו לעבוד עם מתנדב נוסף מפרוייקט יחד מורים (ברוך) בעוד יום בתחילת השבוע .
שנינו שוחחנו לפני שבוע והחלטנו לתאם בינינו את העבודה כדי שיהיה להן רצף ותוכנית מובנית פחות או יותר .
ברוך עובד איתן על קריאת טקסטים ואוצר מילים ואני חוזר איתן על אותם החומרים עם דגשים נוספים -בינתיים זה עובד יפה ויש הרגשה של יותר סדר -מעולה !
כרגיל ללא שהיות אחרי בוקר טוב ניגשנו לעבודה . תענוג!!!!
 איזו התקדמות מדהימה- ט' שבתחילת השנה לא זיהתה אותיות כבר קוראת טקסטים ומבינה מה היא קוראת ,אמנם עדיין בחוסר בטחון ומתקדמים לאט אך ממש כיף לראות את התוצאות של העבודה . מ' גם כבר קוראת ממש בשתף ואין לי ספק שהבנות האלה ידעו אנגלית .
הן שואלות אותי פתאום אם אהיה גם בשנה הבאה , מה שנה הבאה עכשיו ?
כן ברור שאהיה גם בשנה הבאה ... חייכתי לעצמי , זו המחמאה האמיתית ... למה לא התחתלתי להתנדב לפני 20 שנה ?
אני אומר להן שאני לא רואה סיבה שלא אהיה ... נזהר מהבטחות .
חזרה לשיעור ,
אני אומר להן אתן תצליחו באנגלית אני בטוח בזה גם בלעדיי .
וזאת למה ?  כי פשוט יש להן את המרכיב החשוב ביותר מוטיבציה -
אחרי שאני מבין את זה אז אני גם  מגיע למסקנה שהדבר החשוב ביותר שאנחנו כתומכי הוראה יכולים לעשות,ולתת לילדים האלה ,זה לא ללמד מקצוע זה או אחר , הרי אין לנו באמת את ארגז הכלים ללמד ולהחליף מורים-טוב לא נכון לכולנו -כן פגשתי לפחות מתנדבת אחת שיכולה להחליף מורים ...אני עוד לא יכול .
מה שאנחנו מביאים הוא אהבה ובקבוצות קטנות אנחנו יכולים לטעת בילדים הללו את האמונה בעצמם ואת המוטיבציה.
 
בסוף השיעור,אחרי החג שמח ושבת שלום , הזכרתי לט'  שאך לפני חודשיים בקושי זיהתה אותיות והנה היא כבר קוראת ומבינה -כל הכבוד!!!!
את עשית עבודה נהדרת - אל תשכחי שזו את שעשית את זה !!!
9:00 - 11:00
ילדי כיתה ז' :
שוב בוחן ל' הילד שהצטרף לאחרונה דווקא ידע מצויין הוא אמר שאבא שלו יעניש אותו אם לא יוציא ציון טוב , כנראה שאבא שלו החליט שהגיע הזמן לקחת את המושכות ולדחוף את הילד ... א' הכדורגלן נזקק לדחיפה קשה מצידי כדי שבכלל יתמודד עם הבוחן הוא ניסה וניסה אך הצליח בקושי -איזה ייאוש הבנתי שבית הספר מבקש לשלוח אותו לאבחון עושה רושם שיש לו קושי עם הזיכרון והשליפה , אבל אני לא איש מקצוע אני יכול רק לנחש ...
11:00 -13:00 בית הקפה פורק והילדות האחרות ד' החכמה ור' שהתחילה סוף סוף להזיז משהו לא הגיעו - אז מאוכזב הלכתי הבייתה מוקדם ... חג שמח !

יום שישי, דצמבר 04, 2009

שבירת החומות ופירוק בית הקפה

היום הגעתי מוכן וערוך וזה כמובן ניכר היטב בהרגשתי , כיוון שבשבוע שעבר שוחחתי עם חבר יח"מ נוסף שמתנדב באותו בית ספר וקיבל כמה שעות עם הבנות שאני עובד איתן בימי שישי אז התחלנו לתאם את העבודה כדי ליצור התקדמות משמעותית -איזה יופי שהן מקבלות עוד זמן פרטני ככה יש סיכוי לתוצאה ... וכבר הבוקר פגשתי את ד' וט' ובמצב יותר טוב התחלנו לתרגל קריאה של חומרים פשוטים , שאלתי אותן שאלות והן נדרשו לענות במשפטים שלמים באנגלית ... שמחתי לראות שט' עשתה קפיצה היא כבר מצליחה ממש לקרוא , נכון לאט ועם קשיים מרובים אבל כבר לא צריכה לחפש את האותיות וזו התקדמות ענקית איזה אושר ....
הבנות עבדו יפה שיתפו פעולה ולימדתי אותן גם איך להשתמש במילון , טכניקה פשוטה שתקל עליהן בהמשך אנחנו כמובן נמשיך לתרגל וככל שנקרא חומרים מסובכים יותר הן ישתמשו בזה יותר ...
9:00- 11:00 ילדי ז' הפעם אחת המורות הייתה חולה והמליפה לא שלחה את א' אבל היו לי ארבעה מהמורה השנייה שאני מקבל ממנה ילדים , ח' כמובן , א' שכבר קורא מצויין אך לא תמיד מבין את מה שהוא קורא , ו' שמתביישת לקרוא ומ' חדש שדווקא קורא לא רע אבל גם לא מבין את כל המילים שהוא יודע לקרוא , פה ושם טיפלתי בקשיי משמעת קלים אבל בסך הכול עבדנו יפה והתקדמנו בקריאה של שני טקסטים קצרים ומענה על שאלות גם כאן אני מכריח את הילדים לענות משפטים שלמים באנגלית ... ח' כבר השתפר מאוד אך קורא עדיין מאוד בקושי מה שכיף איתו זה שהוא מרגיש מספיק בטחון על ידי וקורא ומתאמץ הרצון שלו והמוטיבציה מחממים את הלב ואני בטוח שאם עוד קצת מאמץ הוא יגיע ...
11:00- 13:00 "בית הקפה " של בנות ט' היום כולן הגיעו א' שלא הייתה שבוע שעבר , ע' שכל הזמן עסוקה במראה שלה , ד' החכמה ור' שהייתה בפוזה של לא יודעת כלום ... השיעור החל בבוחן הכתבתי להן מילים ואייתתי אותן ושמחתי לראות שר' עשתה את הבוחן בלי להניד עףעף היא כבר מזהה אותיות והצליחה לכתוב את כל המילים שהכתבתי - חשבתי שאני הולך לבכות מרוב אושר !!!!! סוף סוף שברנו את החומה הסינית הילדה עבדה שיתפה פעולה ולא אמרה פעם אחת , אני לא יודעת ... א' וע' שיגעו אותי בלי סוף הן חוצפניות שלא סותמות לרגע ומאוד מקשות על ניהול השיעור , אחרי ההפסקה הילדות מגיעות עם אוכל שלא הספיקו לאכול בהפסקה , אני לא עושה מזה עניין למרות שזה מעצבן במידה מסויימת , כל עוד השיעור מתנהל אני מסכים , אבל שתי החוצפניות האלה פשוט לא נתנו לי לעבוד בשעה השניה , ניסיתי ביפה ניסיתי במניפולציה כזו או אחרת בסוף לא השאירו כל ברירה וניאלצתי להעיף את שתיהן חזרה לכיתה ועוד תוך כדי שע' פותחת עליי פה שלא שמעתי ממנה אף הפעם -אבל זהו מבחינתי אני איתן סיימתי , נתתי להן בלי סוף הזדמנויות להתנהג בצורה נאותה אבל אני לא מוכן שהן יפריעו לי לקדם את שתי האחרות שעושות מאמץ ורוצות להתקדם .
לאחר שהן עזבו נהיה שקט והתקדמנו יפה מאוד ר' וד' נרגעו ואפשר היה לעבוד בקצב .
אמרתי לר' שאני מאוד גאה בה וחיזקתי אותה על העבודה והתתקדמות .
בסוף היום פגשתי את סגנית המנהלת ורכזת השכבה וסיפרתי על קורותיי עם א' וע' החוצפניות הן אמרו חד משמעית שהילדות הללו לא ימשיכו לקבל עזרה מי שלא יודעת להתנהג לא מגיע לה , אילו זה היה הפעם הראשונה מילא אבל זה כבר לא פעם ראשונה ולא שניה ואני לא מתכוון לתת להן לפגוע בילדים אחרים ... אז מבחינתי "בית הקפה " פורק ...
אי אפשר להציל את כולם ומי שלא רוצה אני לא מתכוון להכריח מצד אחד ומצד שני אני מרגיש שהפסדתי בקרב הזה ואני שונא להפסיד ...

יום שישי, נובמבר 27, 2009

על פיזור ,תסכולים ופריצות דרך קטנות

הבוקר הגעתי לבית הספר בלי הכנה מוקדמת קצת בפיזור דעת ...
אז לשיעור הראשון הייתי קצת מפוזר ט' בקושי מזהה אותיות חזרה אחרי שלא ראיתי אותה כמה שבועות , יחד עימה ד' שלא עמדה במשימה ומ' המצטיינת הגיעה עם חיבור , נתתי עבודה לט' ואחר כך עברנו על החיבור של מ' ואז הסברתי להן על השימוש הנכון ב- a / an ושוב חזרתי לט' וככה השיעור ברח לי בין האצבעות ואני מרגיש שזה לא כל כך נכון חעבוד במקביל עם שלוש בנות כאשר כל אחת נמצאת במקום אחר מבחינת הרמה והכול בשעה אחת ...
דיברתי על זה עם הרכזת אולי נעור לעבוד לעדית עם ט' עם היא תקל 100% אחד על אחד אפשר יהיה לקדם אותה ...
9:00- 11:00 ילדי כיתה ז' עוד שיעור הזוי בתחילה הגיע א הכדורגלן עם ילד חדש ל' אחר כך הגיעה ו' וכל מספר דקות הצטרף עוד ילד עם כולם עברתי על תיקון מבחן , אלה שסיימו שלחתי חזרה לכיתה ככה לימדתי ברכבת כל השיעור איזה פיזור ... בשעה השניה נשארו ילדים שהיו צריכים לעשות בוחן -לפחות כולם באותה רמה ועושים את אותו הבוחן ... עזרתי להם להתמודד תוך הקפדה לא לגלות תשובות ... הילדים האלה התחילו מזה שהם רצו לשחרר בוחן של 0 -אני לא יודע כלום , אני לא יודעת כלום ... אני אומר להם אין מצב ילדים שלומדים אצלי לא מקבלים אפס תתחילו לעבוד ואני אעזור לכם ככה לאט לאט אני מתווך להם את המשימות ושובר להם את המחסום הראשון ... ככה במשך כל השיעור עד שכולם סיימו את הבוחן אני מאמין שהם יוציאו ציונים סבירים ... אפילו א' הפסיק לנחש ניחושים סתמיים והחל להפעיל את מה שיש לו בין האוזניים ...
11:00 _ 12:45 "בית הקפה" - והפעם ד' החכמה , ע' שעסוקה במראה ור' שעדיין לא מזהה אותיות ... א' לא הגיעה היום -
השיעור מתחיל בסדר מתחילים לעבור על חומר שקיבלתי מהמורה , ד' מגלה סימנים של חוצפנית , ע' מפסיקה להתעסק במראה שלה ועובדת יפה ... ר' יש פריצת דרך קטנה היא משתפת פעולה ומתחילים לעבוד על קריאה ...לאט לאט והיא דווקא מראה רצינות , אני משבח אותה ואמר לה שאני יודע שהיא לא טיפשה והיא יכולה ללמוד אנגלית עם רק קצת תעשה עבודה ... בצלצול הם מבקשות להישאר לעבוד בהפסקה -אמרתי אוקיי , והמשכנו כאילו לא היה צלצול ...אבל אז ד' מתחילה להתחצף בצורה מוגזמת ואני ניאלץ לומר לה כי מבחינתי היא יכולה לחזור לכיתה , אני עובד רק עם ילדים שרוצים להתקדם ואין לי כל כוונה להתעסק עם בעיות משמעת וחוצפה ... היא הולכת למורה מדברת איתה המורה אומרת לה שתבוא אחרי ההפסקה אליה לשיעור אין בעיה ... אני ממשיך לעבוד עם ע' ור' אחרי מספר דקות ד' חוזרת מתנצלת אומרת שהיא לא הספיקה לקחת ריטלין בבוקר ... אמרתי לה אין בעיה אני סולח ואם את מבטיחה להתנהג בצורה מכובדת את מוזמנת להישאר איתנו ... היא נשארת ומתנהגת יפה אנחנו ממשיכים לעבוד אני נותן להן גם משימה לשיעור הבא , אחד לכתוב חיבור והשני להביא מילים של שיר שהם אוהבות ונתרגם אותו יחדיו ... כיוון שעבדנו בהפסקה אז הסכמתי לשחרר אותן כמה דקות קודם ...
אני שמח שעמדתי על שלי בנושא הכבוד והחוצפה ומאידך לא איבדתי את הילדה ... הכי משמח זה שר' מגלה סימנים של נפתחת לשפה אולי בכול זאת נצליח להציל אותה ...

יום שישי, נובמבר 20, 2009

מבחנים ...מבחנים...

שוב יום שישי , אני מגיע לבית הספר שוב בדקה האחרונה והולך לחלל שלי עם הצלצול ...

מ' וד' מגיעות אני שואל על ט' הן לא יודעות ואנחנו מתחילים מייד לעבוד נתתי להן שיעורים לכתוב שני משפטים עם כל אחד מהגופים שלמדנו , אני , הוא , היא וכו' מ' נעזרה במורה ןד' כתבה לבד כמובן שהיו אצלה יותר טעויות אבל עברנו עליהן הסברתי את השימוש הנכון שוב .
ואז עברנו לטפל במילות שאלה wh questions - עבדנו בזרימה הספקנו המון גם שקצת שאלתי אותם על הלימודים האחרים שלהם השיעור הכי קל שלי ביום , בנות מקסימות שרוצות ללמוד ואנחנו כל הזמן מתקדמים , בהשראת הסרט לחנך את ריטה שראיתי אתמול החלטתי לנסות לתת להן לכתוב חיבורים , על כל נושא שהוא אבל העיקר שיכתבו אני מקווה שדרך ההתמודדות הזו נלמד גם יותר אנגלית ולא נעסוק רק בחוקים של השפה כל הזמן ... יהיה מעניין לקרוא בשבוע הבא ...
9:00 שני הבנים של כיתה ז5 הגיעו א' הכדורגלן שבקושי יודע אבל הוא חמוד ומשתדל וח' שיש לו ידע שמיעתי טוב אבל עדיין מתקשה לזהות אותיות הוא איחר כמה דקות והתנצל תוך שהוא מסביר שדרך זקנה אחת הפילה את הסלים שלה והוא עזר לה לקחת אותם הבייתה -אמרתי לו כל הכבוד ואם זו הסיבה שהוא מאחר זה בסדר -כל כך הייתי גאה שעוד יש ילדים כאלה בעולמינו הזר זה לא מובן מאליו ... זהו אז התחלנו לעבוד בספר ובהפסקה שתי המורות שלהן נתנו לי את הבחינה שהם אמורים לעשות ובשעה השניה עשינו מבחן על החומר שלומדים בכיתה , א' התקשה מאוד ולא נראה לי שהוא יקבל תיון טוב ח' לעומתו דווקא שלט לא רע בחומר ...
ב-11:00 שעתיים של הבית קפה , הבנות הגיעו כולן היום וגם להן המורה ביקשה שהן יעשו מבחן , היא הכינה להם מבחן על החומר שהן למדו איתי . א' שהייתה חולה שבוע שעבר ד' החכמה וע' שאמרה לי "רוצה להתקדם ? " עובדות תוך שאני מקריא להן את טופס הבחינה ומתאמץ מאוד לא לגלות להן את התשובות למרות שכל אחת בדרכה ניסתה אותי כמה וכמה פעמים . ר' האבודה לא עשתה כלום היא כמובן לא ממש יכולה להתמודד עם המבחן אבל אחרי הערה אחת או שתיים שלא תפריע לאחרות היא ישבה בשקט אז הנחתי לה ... בדקה האחרונה לפני שהן הגישו היא העתיקה מע' את התשובות . הן ביקשו שאבדוק להן בו במקום אז הבטחתי שבהספקה אבדוק להן .
בהפסקה בחדר המורים אני פוגש את המורה והיא רוצה שאמסור לה את הטפסים הסברתי לה שהבטחתי להן אז היא ויתרה ואמרה לי רק שאעביר לה את הציונים אחר כך -אין בעיה .
בדקתי להן את הבחינה וגילית שהן עשו אותו לא רע בכלל וחוץ מנושא ה- the שאני קצת הטעתי אותן ,הן הצליחו ,הסברתי למורה מה קרה ואמרתי שאני לא יכול להוריד על נקודות ...
ע' קיבלה 99 א' 92 וד' 96
לר' כתבתי שאני לא בודק בחינות מועתקות ולא נתתי לה ציון -מה הטעם ?
אחרי זה כיוון שהמורה שלהן שיחררה את שאר הכיתה מוקדם אז עברנו על הטעויות ואחרי כמה דקות שחררתי אותן גם ...
גם להן נתתי שיעורים לכתוב חיבור ולבוא עם הטעויות ... נראה אם הן יעשו עבודה או לא ...
לגבי ר' המצב בלתי אפשרי , היא שאלה אותי מה יקרה אם א תלמד אנגלית והסברתי לה שבלי אנגלית לא מקבלים תעודת בגרות ... אני מקווה שהיא תקח את עצמה בידיים אבל אני ממש לא בטוח שזה יקרה ...בכול אופן עוד לא אמרתי נואש ..,

יום שישי, נובמבר 13, 2009

גם מתסכל וגם מאתגר

יום שישי שוב כאן ואני מגיע בשנייה האחרונה לפני הצלצול ...
ואז מתברר כי אין לי שעה ראשונה הבנות במבחן באנגלית ויש לי מה שקרוי בז'ארגון המקצועי "חור" ... אז אני קצת מסדר את החומרים שאספתי מתחילת השנה , שותה כוס קפה ומפטפט עם המזכירה ... נו טוב מה ציפית שיודיעו למתנדב ? ברור שלא ...זה בסדר זה אפילו לא מרגיז אותי .
ב-9:00 אני ניגש לקחת את הילדים של כיתה ז' - ח' שלא ראיתי אותו שבוע שעבר מגיע יחד איתו מגיע גם א' שבקושי קורא , וילד חדש א' שאבא שלו גר בקנדה והוא מספר לי שהוא הולך בשנה הבאה לגור אצלו ... נראה לי שהוא מפנטז אבל אני רק אומר לו שאבא שלו בטח ישמח אם הוא יידע קצת אנגלית לפני שהוא מגיע ...
לשניים מהם יש מבחן בשבוע הבא וח' כבר עשה את המבחן והוציא 69 לא רע
אני אומר לו - הוא קצת  יותר פתוח וכיף לעבוד איתו.
אז אנחנו עוברים יחד על המבחן ובדרך מתקנים גם לח' את המבחן ...
בסוף אני רושם לכל אחד מהם שהוא צריך לעבוד קשה אבל אני בטוח שאם ישקיע יצליח ...
לקח לנו שעתיים לעבוד על שני עמודים פשוטים הולך לאט אבל לפחות הם מראים רצון אז עובדים ...
בהפסקה אני בדרכי לחדר המורים, ואני פוגש את הבנות שלימדתי שנה שעברה היום הן בח'
בשנה שעברה הן היו בהקבצה ב' וכולן סיפרו לי בגאווה שהן השנה בהקבצה א' -שיבחתי את כולן -איזה אושר !!!!! -
הן סיפרו שמאוד קשה להן בהקבצה א' והן חוששות לרדת חזרה . אמרתי להן אין מצב אתם טובות תעבדו קשה ותצליחו -אני מאוד גאה בכן !!!
 אז ל' שבשנה שעברה היה לה מאוד קשה התחילה להתלונן שיש להן המון מילים ללמוד למבחן וכל יומיים בוחן אוווףףף
אמרתי לה אבל נכון שזה יותר כיף להגיד  "אני בהקבצה א' !!!"  היא חייכה והודתה שאני צודק -רציתי לחבק אותה אבל כמובן שיש גבול למה שמותר לעשות ... אז חייכתי -אחלתי להן הצלחה
אמרתי להן אתם לא מוותרות - עשיתן עבודה כדי להגיע אבל צריך להמשיך להתאמץ והמשכתי מחוייך לחדר המורים .
11:00 "בית הקפה" - הפעם ע' (עסוקה במראה ) וא' לא הגיעו בכלל .
רק ד' החכמה ור' שלא יודעת כלום הגיעו ....
עם ד' הדברים מתקדמים יפה היא גם עובדת עם מורה פרטית ורואים ילדה שרוצה להתקדם אז אנחנו עושים עבודה ומתכוננים למבחן שיהיה להם ביום שני , ד' שולטת היטב בחומר ואני אומר לה אין פחות ממאה !
לגבי ר' אנחנו שוב ברגרסיה -כמה מתסכל - האמת שהבנתי שיש אצלה "חסימות רגשיות"
 ולא בעיות אינטיליגנטיות , אבל ראבאק !!!
אניכולה תומך הוראה שהתחיל  רק ללמוד להיות מורה ואני בטח לא פסיכולוג!!!!
 לא יודע מה לעשות איתה ואיך להזיז אותה קדימה , אבל אני לא מתייאש -אני מנסה לגרום לה להבטיח ללמוד את האותיות בעל פה ... היא כותבת על היד כדי לא לשכוח -נראה אולי זה יצליח ... אבל זה מה זה מתסכל ...

יום שישי, נובמבר 06, 2009

המסר עבר פעמיים

יום שישי 8:00 מגיע לבית הספר כרגיל , בוקר טוב למורות ואני ניגש לחלל שלי ממתין לשיעור הראשון , הבנות של ט מגיעות : מ' שכבר ממש מתחילה להתקדם יפה וט' שעדיין מתקשה בזיהוי אותיות ... בהמשך מגיעה גם ד' אנחנו עובדים על pronouns שמות גוף , אני , הוא היא וכו' אני מבקש מהן לכתוב משפטים , אחד לכל שם גוף -מ' דווקא מסתדרת עם זה כמובן עם טעויות אך עושה מאמץ .
ט' עדיין לא שם ואני נקרע לראות אותה מתאמצת ולא מצליחה להתקדם .
ד' הגיעה באיחור אז לא הספיקה הרבה ... אני נותן להן שיעורי בית לחזור עם 2 משפטים לכל שם גוף לשבוע הבא.
אני חייב למצוא שיטה להגיע לט' לא יכול לראות אותה מגיעה לתיכון בלי ידע בסיסי באנגלית . אני רושם לעצמי לדבר עם המורה שלה שתדבר עם ההורים ואולי נבנה לה איזה תוכנית מיוחדת ...
9:00 שיעור שני המורה של הקבצה ג' כיתה ז' תופסת איתה שיחה אומרת לי שח' (הילד שיודע אנגלית משמיעה אך בקושי מזהה אותיות ), שהיא לא יודעת מה עשיתי לו בפעמיים שעבדתי איתו אבל כל השבוע היד שלו למעלה בשיעורים והוא ממש השתפר , נורא שמחתי לשמוע כמובן אמרתי לה שאני לא עשיתי כלום הוא עבד כנראה קשה וייתכן שנתתי לו בטחון שהוא יכול ...
בכול מקרה הוא לא הגיע היום אז לא פגשתי אותו... חבל הייתי רוצה לומר לו איזה מילה טובה.
 במקומו קיבלתי מהמורה תלמידה אחרת מתקשה ו' ילדה ביישנית קוראת אך בקושי ,
אבל ראיתי את הרצון והזיק בעיניים אז עבדנו יפה עשינו חזרה ובשעה השניה היא עשתה את הבוחן שהכינה המורה ונראה לי שהתקדמה מהר יחסית ותקבל ציון טוב .
 תוך כדי הגיע ילד נוסף מכיתה ז' נוספת וגם איתו עבדתי ואני מגלה שהוא קורא מאוד מאוד בקושי ... לימדתי אותם את הצלילים של sh , ch , th ותרגלנו לאט לאט הם קלטו את העניין .
11:00 תמיד גולת הכותרתשל כל יום שישי:
 ילדות ט' הקבצה ג' אלה שחושבות שבאו לבית קפה ...
הפעם ר' שכבר שבועיים לא הייתה אצלי כי מבחינתי היא הייתה מקרה אבוד ... ולא היה טעם -
אבל אמרתי לה לפני שבועיים שאני חושב שהיא יכולה יותר ממה שהיא מראה ואם היא תחליט שהיא רוצה ללמוד אנגלית אעזור לה ... הפתעה !!!  ביוזמתה היא תופסת אותי לפני השיעור ואומרת לי דיויד החלטתי ללמוד אנגלית ... אמרתי לה מצויין אם כך בואי איתנו היום !
 אז היא באה יחד עם ע' שעסוקה כל הזמן באיך היא נראית , וד' שכבר עמדתי על קנקנה , א' לא הגיעה היום לבית הספר .
ניגשנו לחדר והתחלנו בבוחן על מספרים עד מאה , תחילה רשמנו בספרות כ-10 מספרים אחר כך נתתי לכל אחת בתורה לומר את המספר ואחרי זה אייתי להן והן כתבו אפילו ר' השתתפה ופתאום היא מזהה אותיות , נכון לא את כולן אבל בתורה היא קלטה את העניין וידעה לומר מספרים בעצמה -איזה אושר !!! סוף סוף שיתוף פעולה והרגשתי שיש לנו פריצת דרך ...
אחרי עוד כמה דוגמאות נתתי להן לנסות לכתוב את המספרים בלי איות שלי והן תפסו את העניין -ממש שמחתי .
 ד' מתברר ילדה חכמה ידעה הכול וממש הפגינה שליטה מצוינת בחומר , ע' קצת מאחוריה אבל במצב לא רע בכלל ... צלצול ,
אחרי ההפסקה הן איחרו לחזור והערתי להן על זה אבל לא עשיתי עניין יותר מידי.
התחלנו לעבד על שמות גוף כי שי להן בוחן בשבוע הבא -נתתי להן שיטות לזכור :
פיצה אישית he she it שמקבלים תמיד is  ופיצה משפחתית they , we ...שמקבלים תמיד are .
את הפטנט שמעתי מהבן שלי ששמע את זה מהמורה שלו לאנגלית -אהבתי ואימצתי .
ראיתי שר' מתקשה אז נתתי לה שוב לעבוד על האותיות וזיהוין בסוף השיעור אמרתי לה -
את רואה שאת מחליטה שאת רוצה את יכולה!!!היא חייכה נראה שמשהו זז שמה -
 את מבטיחה שעד שבוע הבא את לומדת בע"פ את כל האותיות ?
היא לא התחייבה אמרתי לה כל יום 5 דקות לשנן ואת תדעי זה לא קשה ...
למרות שהיא לא התחייבה יש לי תחושה שהיא תעשה את זה -אני מקווה שאולי בכול זאת נצליח להציל אותה -אבל זה מאוד תלוי בה ...
אחלה יום היה! איזו הרגשה עילאית שאתה רואה שזז משהו ויש התקדמות ...
בסוף היום תפסתי את המורה של ט' שבקושי מזהה אותיות- סיפרתי לה על הקושי שלי ואמרתי לה אנחנו חייבים לבנות לה תוכנית הצלה -
חבל עליה ילדה טובה שפשוט נפלה בין הכסאות של המערכת ... נקרע הלב לראות את זה ...

נראה אני מקווה שאמצא את הדרך , יש לי כמה רעיונות- אבל , בלי עבודה של כל המערכת זה לא ילך ...

יום שישי, אוקטובר 30, 2009

לפעמים... המסר עובר .

יום שישי גשום , אבל איזה כיף שהתוכניות עובדות כמו שתכננת ...
בשעה הראשונה היה לי חור קצר ורצתי לשכפל מפתח אחרי שנואשתי מתלות במזכירת בית הספר , אחת המורות נתנה לי מפתח רצתי לחנות קרובה שכפלתי והחיים נראים אחרת שלא צריך לבזבז דקות יקרות על חיפושי מפתח בין השיעורים ...
אחר כל הגיעו הבנות ט של השיעור הראשון , ט' שבקושי מזהה אותיות , ד' שהייתה חולה שבוע שעבר ומ' זו שקיבלתי ממנה משוב מבלי שהיא שמה לב ...
עבדנו ברצינות ויש התקדמות איטית אבל כיוון שיש רצון ושיתוף פעולה זה כיף לעבוד איתן , ט' מאוד מתקשה ושמעתי מהמורה שלה שחוץ מהשעה בשבוע איתי היא לא ממש מקבלת תשומת לב כל השבוע שאלתי אם הם מדברים עם ההורים שלה -הילדה הזו צריכה תמיכה רבתי אחרת אין סיכוי להציל אותה ואני ממש חושב שאפשר אבל צריך להשקיע בזה יותר משעה בשבוע ...
בשעתיים הבאות יש לי ילדי כיתה ז' ח' שדווקא יש לו ידע שמיעתי באנגלית אבל הוא לא מזהה אותיות היה לנו שעה לבד ומתברר שהוא מאובחן -נו אז מה אמרתי לו אני מכיר מנתחים בבית חולים שלמדו עוד 12 שנה אחרי התיכון והם מצליחים למרות הלקויות -אמרתי לו תשתמע זה שיש לך לקות לא עושה אותך מטומטם או חסר יכולת -זה רק אומר שקשה לך יותר מלאחרים -אז אתה לא חייב להיכנע לזה אתה יכול להחליט שאתה לא מוותר ושאתה תנצח למרות הלקות ... נראה שזה דווקא עשה עליו רושם ... התחלנו לעבוד והוא התקדם יפה לאט לאט אבל יש תזוזה ... דיברנו על יסודות של בניין ואיך השליטה באותיות וזיהיו הן היסודות של הבניין שלנו ... ביקשתי ממנו להקדיש 5 דקות כל יום לפני השינה בקריאה ושינון האותיות , אנחנו חייבים שתזהה אותם פיקס כדי להתקדם ... אני מקווה שהוא יעשה את זה... בשעה הבאה הצטרפו עוד שני בנים אחד שהמורה רצתה שאאבחן -אני אאבחן ??
אמרה רק תראה מה הוא יודע ותגיד לי מה אתה מתרשם , כי אני מפספסת אותו בכיתה ... אוקיי אז א' ילד אתיופי חמוד יודע טוב אנגלית -שוב מקרה של ילד שבגלל ביישנות עלול ליפול בכיתה ... העברתי למורה את התרשמותי והיא מאוד שמחה .
ועכשיו לגולת הכותרת של היום : הבנות של ט' שחושבות שהן יושבות בבית קפה ובשבוע שעבר נאלצתי להחזירן לכיתה ...
אז איך שהגעתי לכיתה התקבלה התנצלותן בפני והן עשו זאת החינניות לפני כל הכיתה ...
אני כמובן ישר אמרתי להן שההתנצלות מתקבלת , הסברתי לכיתה שאני מתנדב וככזה אני לא מתכוון לטפל בבעיות משמעת בכלל -לבעיות משמעת יש לכם מורים , מחכנכות , רכזות מנהלות וכו' אני באתי לכאן לתת למי שרוצה עזרה ואני אעזור למי שרוצה באמת להתקדם ...
אחר כך לקחתי 3 מתוך ה4 ר' היא מקרה אבוד ואי שום סיכוי איתה כרגע אולי בעוד שבוע היא תתעשת ... בינתיים , א' ד' וע' עברו איתי לחלל העבודה שלנו עשינו בוחן -בדקתי להן אותו תיקנו אותו הכול בשעה בלי הפרעה אחת הן התנהגו למופת !
אחר כך התחלנו לעבור על חומר חדש ולימדתי אותן לספור עד 100 באנגלית -יש להן על זה בוחן בשבוע הבא ... ילדות שלא זיהו אותיות כבר מתחילות להתקדם בקצב לא רע -איזה אושר !
אני כבר מצפה בכיליון עיניים למפגש הבא ...נו אז לפעמים שיטות דרסטיות עובדות , לא שאני חושב שזה נכון לעשות כך כל הזמן אך לעיתים כשאין מנוס צריך להיות אסרטיבי ברמה שהמסר יעבור ולא ישתמע לשתי פנים... עוד נראה אם זה יחזיק ... אני מאוד מקווה שכן ואם לא אז נמצא עוד דרך ...

יום שבת, אוקטובר 24, 2009

לא הכול דבש ...

אוי כמה קשה להיות מורה , ואני בכלל עוד לא מורה ...
הבוקר התחיל אופטימי , מ ' וט' הגיעו בזמן והתקדמנו בחומר יש שיתוף פעולה ואני מרגיש שיש סיכוי להצליח להגיע לתוצאות ...
בשעתיים הבאות קיבלתי שני בנים בהקבצה ג' מכיתה ז' -אחד חכם מאוד שדווקא יודע טוב אנגלית ואני לא כל כך מבין מה הוא עושה בהקבצה ג'.
השני יודע אנגלית מדוברת אך לא מזהה אותיות ומתקשה מאוד לקרוא ...
האם זו בעיה אחרת מאובחנת ? כמו ADHD או משהו אחר ? לא יודע -
אבל יש לו רצון וכיוון שהוא משקיע נראה שגם איתו יש סיכוי להגיע לתוצאות ...
ואז הגיע הבום !!!
בשבוע שעבר הצעתי להן קפה כי הן לא הפסיקו לקשקש אחר כך סיפרתי להן שבהיי טק מי שלא עומד במשימות מוצא בדרך כלל את עצמו מחוסר עבודה , אמרתי להן שאני לא רגיל להיכשל במשימות ואני לא מצליח איתן וזה נורא מסתכל -הצליח לי! מתוך שעתיים הן הרשו לי ללמד איזה רבע שעה ...
אבל זה היה שבוע שעבר ... ידעתי שאני מגיע לאתגר אך גם לזה יש גבולות ...
אתמול הגיעו שוב,ע' המתיפיפת שכל הזמן עסוקה במראה שלה , ר' פוזה לא יודעת כלום ...ד' שעוד לא עמדתי על קנקנה עדיין ... אני במשך יותר מעשרים דקות לא מצליח להוציא מלה אחת מהפה ....אוןףףףףףף! ניסית ככה וניסיתי אחרת ,בדיחות , אפילו צעקות רחמנא ליצלן...
שום דבר!!!! הן לא משתינות לכיוון שלי ,כאליו אני אוויר ...
טוב אז הבנתי שאין סיכוי -אמרתי להן אוקיי - זהו נגמר תכניסו את הדברים לתיק אתן חוזרות למורה ! אני לא באתי לפה לבזבז את זמני עם ילדים שלא רוצים עזרה , וזה בוודאי לא שיעור חופשי .
אז התחילו התחינות... ולא בבקשה אין לנו מה לעשות שם וכאלה ...
אך החלטתי הייתה סופית ולא ויתרתי -החזרתי אותן לאחר כבוד לכיתה .
אני בטוח שהן שונאות אותי עכשיו אבל זה יעבור להן , או לא ...
נסער הגעתי לחדר המורים ,חיכיתי לרכזת ,רציתי לפרוק לספר לה על האירוע .
בצלצול בהפסקה הגיעה אחת המורות האחרות וסיפרתי לה קצת על החוויה ...
התברר שהרכזת כבר סיימה ולא הייתה בבית הספר .
הרגשה תסכול , נוראית , אני לא רגיל להיכשל , אבל כנראה שאם אתה מורה כדאי שתתרגל -יש גם ימים כאלה ...
בכול אופן כדי לא להשאיר את הנושא פתוח שלחתי דיווח מפורט במייל לרכזת .
נראה לי שאני צריך לעבוד עם ילדים טיפה יותר חזקים ובעיקר כאלה שיש להם רצון ,
הרי אני בינתיים רק מתנדב לא ?-אז יש לי פריווילגיה לבחור ... ? -זה יהיה קל יותר בוודאי ...
רגע , מה חשבת קל ? מי שרוצה קל שישתין במקלחת היה לי פעם בוס שאמר משפט כזה ...
אין קל ! האמת היא שלמרות שיש לי הפריווילגיה לבחור , האתגר הכי גדול הוא לעזור דווקא לאלה שהכי קשה להתמודד איתם גם מן הבחינה האיכותית רוצה לומר רמת הידיעות וגם מהבחינה הפרקטית כלומר האם אני יודע בכלל איך ?
היום אני כבר מבין כמה קשה להיות מורה על באמת !!!
ממש לא מקנא בהם , המורים המסכנים שצריכים להתמודד עם ילדים כאלה -שאף אחד לא יספר לי שהוא נהנה מזה - לא אאמין לו ....
אוי , כמה ארגז הכלים שלי הוא דל ... בוודאי בשדה האנגלית.
כעת אחרי שיעור אחד בבלשנות בסמינר אני מבין שאני לא למדתי אנגלית אלא רכשתי את השפה מתוך חיקוי כמו שלומדים ללכת וזה לחלויטן שונה מללמוד שפה .
מתברר כי העבודה עם non readers -הוא מורכב מאוד ואין לי שמץ של מושג איך מביאים אותם למצב שהם יכולים לקרוא מילה שלמה שלא לדבר על משפט שלם או יותר מזה ....
התהליך יהיה ארוך , מתסכל עד מאוד לעיתים -אין לי ספק בכך !
אם אצליח אפילו להציל אחד אז אשמח בחלקי .
מניסוני הקצר כבר למדתי שלא כולם בני הצלה - את המציאות הזו כנראה שלא אצליח לשנות.
אך בוודאי אמשיך לנסות ולהילחם על כל אחד .

יום שישי, אוקטובר 16, 2009

חזל"ש ( חזרה לשגרה )-אחרי חזירים וחופשות

זהו אז אחרי העדרות ארוכה עקב שפעת חזירים וחגי תשרי למינהו חזרתי הבוקר לבית הספר .
שמחתי לפגוש את הצוות שכבר החלו להדפיס כרטים ... אופק חדש -גם מורים מדפיסים כרטיס.
נראה שלא כולם שמחים מהעניין הזה אבל יש צלצול ואין זמן לדבר בהרחבה .
שיעור ראשון שלוש בנות : מ' ד' וט' שהצטרפה היום non readers עושים בוחן על מילים שהן למדו בהיעדרי - הבוחן מתנהל בע"פ כיוון שלא מצופה מהן לדעת לכתוב את כל המילים אז אני אומר מילה באנגלית וכל אחת בתורה אומרת לי את הפירוש אני מסמן לי כמה הצליחו לענות ...
ט' החדשה לא השתתפה בבוחן וראיתי שהיא בקושי מזהה אותיות .אז ביקשתי ממנה לשים את הדף עם האותיות הכולל את שמות האותיות בעברית לפניה והתחלנו בהכתבה תוך שאני מאיית להן את המילים החדשות. השיעור מתקדם יפה ואני רואה שגם מ' וגם ד' מתחילות כבר לשלוט באותיות , אני מציע להן רעיון . לקחת מחברת וכל יום לכתוב משפט אחד באנגלית , על מה שבא להן ... הן יכולות להראות לי את המחברת או לא העיקר שיכתבו כל יום-אני מודע לזה שזה יהיה להן קשה אבל בכול זאת לשאוף גבוהה זה טוב.
אחרי השיעור תוך שאני רץ להחזיר מפתח לרכזת בין שני שיעורים אני שומע את מ' אומרת לט' החדשה : "אל תדאגי אם תעשי מה שהוא אומר לך את תצליחי ... " חייכתי לעצמי והמשכתי לרוץ כדי לא להביך אותה ,אני מקווה שהיא לא שמה לב ששמעתי אותה -איזה כיף לקבל משוב ככה בלי כוונה .
בשעתיים הבאות אני עם מורה חדשה שמלמדת הקבצה ג' אני יושב איתה בתוך השיעור וכל פעם היא שולחת אליי ילד לעזרה וכך מתנהל השיעור .
בשיעור הבא כנראה שכבר תוציא לי ילדים לחלל נפרד. קשה מאוד לעבוד בתוך אותו חלל ואני מעדיף את השקט של חלל נפרד זה מאפשר ריכוז מאמץ ותקשורת טובה יותר .
בשעתיים הבאות אני חוזר לש' מורה נוספת עימה כבר עבדתי גם היא מלמדת הקבצה ג' היא שוב שולחת לי 4 בנות שלוש שאני כבר מכיר ואחת חדשה . ר' שלא יודעת כלום , ע' הרקדנית שמדברת בלי הפסקה , א' הפרחה האיטלגנטית שגם לא מפסיקה לקשקש וד' חדשה . אנחנו עושים בוחן ואחר כך אני מנסה ללמד חומר חדש מתי משתמשים ב-A ומתי ב- AN .
חצי שעה אני לא מצליח להוציא מילה הן יושבות כמו בבית קפה ומקשקשות כאילו שאני לא קיים ... אני שואל אולי להביא לכן אספרסו ? מתבדח ...הן לא קונות את זה ... אני מנסה עוד איזה רמז אחד או שניים אבל ללא הועיל ...מה פשעתי ? למה זה מגיע לי ? איזה ייאוש ....
אז אני מחליט לשתוק -אני יושב בשקט כמה דקות והן מפציצות אותי בשאלות אישיות ,
אני משחק קשה להשגה ולבסוף נשבר- אבל אני אומר להן תראו ,קיבלתי משימה מהמורה שלכן אני איש הייטק ואני לא רגיל להיכשל , אצלנו מי שנכשל הולך הבייתה ...
אחרי שאני מספר לכן את סיפור חיי אתן חייבות ללמוד את החומר .
טוב יש הסכם- אז אני מספר קצת והן מנסות לנחש בן כמה אני ואחרי עוד קצת פרטים אני אומר אוקיי סיפור חיי הסתיים וכעת נחזור לעבודה ... הלך מה זה קשה אבל לבסוף הגעתי ... ליעד.
לקח הרבה זמן ופעם ראשונה שממש הרגשתי כמה קשה להיות מורה על באמת .
וזה כולה 4 בנות , בנות 15 -להיות בכיתה עם איזה 30 כאלה נראה לי משימה בלתי אפשרית...
אוייייי כמה קשה זה הולך להיות השנה. כיתה ט' זה ממש לא כיתה ז' .
בסופו של יום למרות שהלך מאוד קשה בשעתיים האחרונות ומצאתי את עצמי עוסק בבעיות משמעת שזה כנראה החלק ההכי קשה בלהיות מורה בכול זאת יצאתי עם הרגשה של סיפוק .
התמודדתי עם הילדות האלה בלי להרים את הקול בלי לאבד את העשתונות וגם הצלחתי בסוף להעביר את החומר... חזרתי והזכרתי להן שיש בוחן בשיעור הבא וניסיתי לעודד אותן שאם הן יתאמצו ויעשו את החלק שלהן בסוף הן יצליחו -לא בטוח שהן מאמינות לי במיוחד ר' שכל הזמן מצויה בפוזה של לא יודעת כלום -אגב אני לא מאמין לה ואני אומר לה שהיא יודעת הרבה מעבר למה שהיא מרשה לעצמה להראות ... פרוייקט הילדה הזו !!!! אבל אני מקווה שאגיע אליה בסוף -קל זה ממש לא הולך להיות ...

יום שישי, ספטמבר 11, 2009

שבוע עמוס אירועים חינוכיים

זהו אז אחרי שהבנתי בשבת שאני הולך לכיוון הזה , ביום א' פניתי למסלול להסבת אקדמאים בסמינר הקיבוצים לברר את האפשרות של תעודת הוראה באנגלית ... חייב להשתפר אם אני רוצה ללמד ילידם שלא יודעים אפילו abc ...
אחרי חצי שעה טלפון עם הזמנה למבחן - יום שלישי -היה מבחן באנגלית וראיון קבלה ...
וביום רביעי כבר קיבלתי תשובה שהתקבלתי ! איזה אושר !!!
כעת אני ממתין לזימון לסגור את מערכת השעות ואני כבר מצפה להתחיל ללמוד איך להיות מורה ממש . להרחיב את ארגז הכלים -ברור שיש דברים שרק הניסיון ילמד אותי אבל בכול זאת אני בטוח שאתעשר ואחזק את ביטחוני ביכולתי לתת לילדים את מה שהם צריכים .
בבית הספר כולם נורא שמחו למשמע החדשות ופירגנו מאוד -איזה כיף ...
8:10 - שיעור ראשון אני פוגש את ד' משבוע שעבר וצטרפה מ' שתי בנות בכיתה ט שאינן יודעות בקושי abc מה שקרוי בג'ארגון המקצועי שאני מתחיל להיוודע אליו non readers
יעני לא קוראות... רכזת האנגלית סיפרה שהן חרשו כל השבוע וכי הציונים שאתן להן בבחנים יהוו את הציון שלהן בתעודה ... האמת קצת הופתעתי , אבל אם זה מתאים לבית הספר אין לי בעיה עם זה ...
זהו אז התחלנו את השיעור בבוחן בו אני מכתיב להן את המילים שלמדנן שיעור שעבר הן נדרשו לכתוב ולתרגם לעברית ...
אחר כך התחלנו ללמוד את חלקי הגוף באנגלית , צבעים ולספור מעבר לעד 10 שאת זה הן ידעו ... הבנות האלה ממש רוצות צמאות לדעת ואני מקווה שהן באמת יתאמצו כדי שהתוצאה גם לא תאחר לבוא ... כמובן שבשיעור הבא יש בוחן וכך כנראה יהיה כל שיעור ( משוב כבר אמרנו ) ...
9:00 -היה אמור להיות היסטוריה -אבל כיוון שאין עדיין ספר והרגשתי שאני לא יכול ללמד חומר ככה בלי ספר מידע כללי -אז שוב היה לי שיעור חופשי ... אז בדקתי את הבחנים כדי להחזיר אותם לפני החג ... שתיהן קיבלו 75 -התחלה טובה . האמת שאחרי עוד שיחות עם רכזת האנגלית נראה לי שאדבר עם המורה להיסטוריה ואפנה את השעה הזו גם לאנגלית ... לא יודע נראה ...
אחר כך קיבלתי עוד שלוש תלמידות מט' שמצבן קשה עוד יותר מד' ומ' .
הגיעו אליי הפעם א' , ר' בשיעור הראשון וע' הצטרפה אלינו בשיעור השני (שעתיים רצוף ) .
ר' לא הפסיקה לפטפט ולהפריע בשעה הראשונה עוד נתתי לה אפשרות לפרוק ,
לא רציתי ישר להיות קשוח ...ניסיתי בטוב ובבדיחות אבל זה לא הלך , היא לא הפסיקה להסיח את דעתינו ולמשוך את הזמן לשטויות -לא מקובל עליי .
בשעה השניה עם אותן בנות החלטתי להיות יותר אסרטיבי אמרתי לר' שיש לה הבחירה לחזור לכיתה של המורה אבל אם היא נשארת היא חייבת להפסיק עם הפטפוטים ולתת לי להתקדם עם מי שכן רוצה ללמוד ... לקח עוד איזה הערה או שתים ואף נאלצתי קצת להשיח את הטון עד שהמסר עבר והיא הפסיקה לשגע את כולנו.
כך התקדמתי עם השתיים האחרות והן דווקא בעלות שאיפות ורצון אז התקדמנו יפה ... נתתי ר' חופש לעשות כרצונה כל עוד לא הפריעה למהלך השיעור.
בסוף השיעור הושבתי את ר' לידי ואמרתי לה תגידי לי מה הבעיה ? ואז היא אמרה שהיא לא יודעת כלום ומרגישה טפשה ... האמת מסכנה ...אפשר להבין את זה ...
אמרתי לה תשמעי את לא טיפשה , ואני פה כדי לעזור לך , אני מבטיח לך שאם תנסי את גם תצליחי אבל את חייבת לתת לעצמך צ'אנס , אמרתי לה שיש לה שבועיים כעת לחשוב אם היא רוצה לדעת אנגלית כן או לא ? אם כן אני פה בשביל לעזור לה ... ום לא אז היא יכולה לחזור לכיתה ולעשות מה שבא לה ....
אני מאמין שהיא תמשיך לנסות , אני מקווה שכן ... אבל אי אפשר להציל את כולם ...
כדי להפיח קצת עניין נתתי להן משימה להביא מילים של שיר שהן אוהבות באנגלית
נעבוד איתו בפעם הבאה ... ממילא הן בקושי קוראות כך שאני לא בטוח שהידבקות לדפים כאלה או אחרים ישנו את המצב ...
אם אצליח לגרום להן להתעניין ולהסתקרן אולי יש סיכוי ...

יום שישי, ספטמבר 04, 2009

ברוכים הבאים לתש"ע

יום שישי הראשון של שנת הלימודים החדשה ואני כמובן מתייצב בבית הספר לפני 8:00 ...
פוגש את המורים ,בחדר המורים אווירה של תחילת שנה עוד לא בדיוק הכול ידוע ...
התוכניות שרקמתי בסוף שנה שעברה כאילו אני הולך לעלות כיתה עם החבר'ה שלימדתי בשנה שעברה מתגלות כלא ממש ישימות מפאת המערכת.
קודם אני פוגש את רכזת האנגלית וכבר יש לה משימה ראשנה עבורי , שתי ילדות בכיתה ט' שאינן קוראות אנגלית , בקושי יודעות ABC .... איזה אתגר רציני ...
לאחר כמה דקות מגיעה המורה להיסטוריה , לאחר שלום ומה נשמע מתברר כי בימי שישי יש רק שעה אחת של היסטוריה בשעה השניה בכיתה ח' 3 , טוב אז ניפגש שם אחר כך ....
8:10 צלצול ואני מתלווה לרכזת האנגלית לכיתה ט' ויוצא עם ילדה אחת וחומרים מצולמים , לתחילת עבודה . ד' ילדה נבונה בכיתה ט' לאחר שאני מציג את עצמי אנחנו ישר ניגשים לעבודה ... מילים בסיסיות באנגלית , אחרי כמה דקות אני קולט שהיא לא ממש מזהה את כל האותיות ...
מייד אני עוצר ניגש ללוח וכותב לה שורה של אותיות גדולות ומתחתן האותיות הקטנות היא מעתיקה לדף ... ואנחנו ממשיכים לכתוב , אחת המילים truck ואני מאיית לה , אני אומר את שמות האותיות והיא רושמת trusk ... הופה מה קורה פה ? אני מוסיף לה לדף עם האותיות את השמות בעברית של איך נקראת כל אות ( מה שמה של האות ) האמת למרות שהמורה הכינה אותי אני קצת המום!!!
אנחנו מדברים על ילדה בכיתה ט' בגיל של הבן שלי ... ??? מה יש דברים כאלה ?
טוב אני ממשיך לעבוד איתה ונותן לה חיזוקים , אני מסביר לה שאנחנו נעשה כל שבוע בוחן על השיעור הקודם , לא בשביל הציון בתעודה אלא כדי שנדע שנינו איך היא התקדמה , מה הבינה ...
על מה צריך לחזור ... אני אומר לה שהמטרה היא להגיע לכיתה י' עם יכולת להתמודד עם אנגלית ... דווקא עשתה רושם של רוצה ובעלת אמביציה להצליח ...
זה הולך להיות אתגר רציני ביותר , הרי מה אני יודע על ללמד אנגלית ממש מהתחלה מאפס ...
אני מחליט שאני חייב לקרוא קצת על הנושא בשבת כדי לארגן לעצמי את ארגז הכלים בצורה קצת יותר רצינית , הרי אין לי תעודת הוראה באנגלית אז בוודאי אצטרך כמה טיפים ... אגלוש לחפש...
זהו השיעור מסתיים ד' אמרה יפה תודה ואמרתי נתראה בשבוע הבא ... היא הלכה בחיוך -התחלה טובה ...
כעת אני רץ לשיעור השני למצוא את ח3 ואת מורתי להיסטוריה ... לא קשה... מצאתי , אני נכנס לכיתה ממש אחריה הילדים עומדים ומחכים לאישור לשבת ...לאחר קבלת הפנים , היא מציגה אותי לילדים ... כיוון שזה השיעור הראשון שלה איתם אז היא לא מכירה אותם עדיין ... אני משוחרר לשיעור חופשי ... או אם בא לשבת איתם , אני בוחר שיעור חופשי ...
אז אני מחפש לי תעסוקה וחוזר לחדר המורים שם יושבים כמה מורים ושוקדים על תגבור פרטני ...יופי !!! אני יושב לי בשקט ממתין לשיעור הבא ...
בהפסקה אני פוגש עוד מורים , ההפסקה הגדולה כולם מגיעים ...
כולם מקבלים אותי יפה בחיוכים חלקם זוכרים אותי משנה שעברה חלק חדשים לא מכירים אותי
מה שלומך וטוב לראות אותך ... הכול מעולה כיף להיות פה .
איזה כיף ! באמת נחמד להרגיש רצוי -מזל שאני עושה את בהתנדבות כי אני לא בטוח שהייתי מרגיש אותו הדבר עם הייתי צריך להתפרנס מזה ...
אני יושב עם רכזת האנגלית ומתברר שבשעה הבאה עושים לילדים מבחני מיון ,
מסתבר שיש בכיתה ז' משהו כמו 30-40 ילדים שלא יודעים לקרוא אנגלית ...
מה את רצינית ??? לא ייאמן ילדים מגיעים מהיסודי ולא יודעים את ה- abc אפילו ...
צריך גם להחליט מי נכנס לאיזה הקבצה ... אז עושים כעת אבחונים בכיתה ז' .
בכול מקרה כיוון שיש לי רק שעה אחת היסטוריה השנה אז סיכמנו שאתרכז בשאר השעות באנגלית .
אני גם פוגש עוד מורות בצוות האנגלית ומגלגל שיחה ...
זהו אז מכיוון שאין כרגע משהו לעשות -אני משוחרר מוקדם הבייתה - אנחנו קובעים לשבוע הבא , והבטיחו לדאוג לי למפתח ולחדר קבוע לעבוד בו ...
הולכת להיות שנה מאוד מעניינת ,
איפה התוכניות והמחשבות שלי על קונספט ואיפה המציאות ... כן עוד הבוקר באוטו חשבתי מה אני אעשה השנה הרי להבדיל משנה שעברה יש לי את כל השנה ואני יכול לרקום איזה תוכנית לעצמי ?
יש לי קונספט לעבודה באנגלית השנה ... אני חשבתי שאעבוד עם ילדים שיש להם יכולת בסיסית יותר גבוהה ... חשבתי להתרכז בכתיבה-שכול ילד יכתוב על עצמו סיפור קצר שנעבוד עליו במשך השנה נעבד ונשכלל ובסוף אולי נבנה איזה אגד של סיפורים קצרים באנגלית עם הילדים ....
תוכנית בסיסית , משהו להתחיל איתו ... נו טוב ... תוכניות לחוד ומציאות לחוד ...
נראה שעם ילדים שבקושי יודעים ABC זה יכול הליות אתגר יותר גדול ממה שתכננתי תחילה ....
נראה איך יתפתח ... אני לא מתייאש בקלות . אולי זה בכול זאת יתאפשר ,
אני רוצה שיגיעו עם תוצר שהם יכולים להראות אותו ולהשוויץ בו בסוף הסמסטר או בסוף השנה ... נראה לי כייון מעולה שישיג עוד מטרות לא רק אנגלית ...
כמובן שבמסדרונות פגשתי כמה ילדים שלימדתי אותם בשנה שעברה והיה כיף להיפגש ...
יש לי הרגשה שאני אמשיך לפגוש אותם רק במסדרונות ...
האמת שחשבתי שזה יהיה לי חבל ושארצה להיות דווקא איתם ...
אבל אחרי שפגשתי את ד' נראה שזה לא נורא ... אני כבר שמח על האתגרים החדשים שבדרך ...
אם נגיע למצב עם ד' שהיא תהיה בהקבצה ב' באנגלית לפני סוף השנה ,
לדעתי אפשר יהיה לרשום את זה כהישג ... עוד נראה ,
היא תצטרך לעבוד קשה אפילו קשה מאוד ...אני מקווה שלא תישבר בדרך ...
אני לא מתכוון לוותר לה ...

יום שישי, יוני 19, 2009

טכס חלוקת תעודות -סוף שנת הלימודים תשס"ט

אז קיבלתי הזמנה אישית להגיע לטכס חלוקת תעודות בבית הספר לפני כשבועיים התקשרה המנהלת באופן אישי לוודא שאני מגיע ... וכמובן ששמחתי לבוא ... אל תשכח ב-19 ליוני ב-8:00 בבוקר !
לא ידעתי למה בדיוק אני מגיע ... כבר מזמן לא הייתי בטכס בבית ספר ...
כדי להכניס לי עוד קושי עם הביישנות ..יומיים לפני עוד קיבלתי מייל מאמנון המלווה שלי מ"שיעור אחר"
שכתב לי "תתלבש יפה ...ותצפה להפתעה... "
אני להתלבש יפה ...אוף ...שונא את זה ,אמרתי אני בא בג'ינס ומקסימום איזה חולצה קצת יותר מחוייטת ...
מה הפתעה ?...
התלבטתי נורא מה כדאי ללבוש?
מהבית רגילים להלביש אותי לכאלה מין כי אני לא סובל את ההתעסקות וההתלבטות ...
אילו שמעתי להם הייתי מגיע לבוש כמו חתן ...איזה בושות...
אז אמרתי די אני לא יכול עם זה- התחלתי לחשוב על טכסים שלי מבית ספר ...
מה היה ? איך היה? מה לבשנו? האמת לא זוכר יותר מידי טכסים בבית ספר ...הרי הייתי עולה חדש ואף פעם לא הקראתי את יזכור או משהו כזה ...אז טכסים זה לא ממש עניין אותי -אז בבית הספר ...
טוב אבל אני יודע שכל פעם שיש איזה סיבה לטכס בבית הספר של הבן הם נדרשים ללבוש חולצה לבנה ...
אז מה אלבש לבן ? מה אתה עושה מזה כזה עניין ?
ואז נזכרתי במורה האגדי ששמעתי עליו בקורס המורה עם החולצה הלבנה ... אני לבן? מה פתאום ?
הרי בתל אביב (ואני מגדיר את עצמי תל אביבי ) מקובל ללבוש שחורים ...
יש בזה אמירה... כאילו... האמת יותר נראה לי שזה בגלל שזה מרזה ולא כל כך בגלל האמירה ...טוב אז נלך על שחור ?
לא , מה פתאום שחור? -לא מתאים!!!
בכול זאת בית ספר ואני מלמד שם היסטוריה שחור?? אני תמיד נזכר במשפט הזה בקורס שהנאצים לבשו שחורים ...
זו אמירה לא מתאימה ביום חגיגי כזה ...ועוד אני נזכר גם שהסבירו לנו שהאמירה החינוכית שלך נמדדת במה שאתה לובש -אוף איזה לחץ !!! הלבוש עושה את הבנאדם ...
כולה טכס סיום של כיתות ז' אפשר לחשוב??
אני איש של אפורים , כחול עבודה , אדום , אפילו אפשר לתפוס אותי בצהוב או איזה הבלחה של כתום -אם נחה עליי רוח שטות ...אבל לבן ??? מה לי וללבן ???? אפילו כשהתחתנתי וזה היה מזמן ...סירבתי ללבוש לבן ולבשתי משהו שהיה בו צבע...לא יודע ...מה קרה ...
אבל בסוף אתמול גיהצתי לי חולצה לבנה עם צווארון וכפתורים לאחר כבוד ...תליתי אותה על קולב שיהיה מוכן לבוקר ...
נו טוב ...שיהיה לבן ...בבוקר כולי נרגש מתלבש לי בג'ינס והחולצה הלבנה מסתכל במראה ואומר לעצמי-
זה בסדר אתה יכול ללכת ככה -זה נכון ליום הזה ...
8:03 הגעתי לבית הספר החניתי ונכנסתי כרגיל למזכירות כולם ברכו אותי יפה לשלום-אפילו מזכירה שלא עובדת בימי שישי ולא ראתה אותי מימייה ידעה מי אני וברכה אותי בבוקר טוב ...
המנהלת מכניסה אותי לחדרה -ישיבת עבודה החלטות לגבי שנה הבאה ...
אז החלטתנו שאני עולה עם השכבה כיתה ובשנה הבאה אמשיך עם הילדים האלה ...
אני שואל את המורה לאנגלית שנוכחת בישיבה -נו ? הילדים של הקבצה ב' עולים בשנה הבאה לא ' ? היא אומרת לא זוכרת שמות במדוייק אבל אם אני לא טועה שניים בטוח עולים -יש !!!
היא הבטיחה לבדוק יותר לעומק ולהתקשר אליי ... יותר מאוחר בטכס התיישבה לידי נ' ושאלתי אם היא עלתה הקבצה היא אמרה שכן -יש!!! אמרתי לה -איזה אושר ....
חזרה לפגישה : סיפרתי קצת מה נראה לי ומה היה לי יותר קשה ...הכי כיף לעבוד עם ילדים חזקים ... בכל זאת בקבוצה קטנה זה לא חוכמה ...עם הילדים הקשים מאוד -זה בלתי אפשרי...
החלטתי שהכי מתאים לי זה לקחת ילדים שהם לא הכי הכי מתקשים, (אני הרי לא מורה לחינוך מיוחד-כולה תומך הוראה מוסמך ,וגם זה חסר ניסיון ... ) , כאלה עם ממוצע נגיד 6-7 ולהעלות אותם לכיוון 8-9 זה נראה לי הכי מתאים לי ...
המנהלת הסכימה איתי -אמרה מה שבטוח זה שבשנה הבאה יש אנגלית ביום שישי .
ואני אשמח גם להמשיך בהיסטוריה , כלומר אין מצב שאני לא ממשיך בהיסטוריה ...
אז המנהלת אמרה שהם לא יודעים עד אוגוסט מה תהיה המערכת בדיוק והיא תבדוק האם המורה להיסטוריה מלמדת בשנה הבאה בימי שישי ואם כן אז כמובן שנמשיך במתכונת דומה ... אחלה מתאים לי !!!
שאלה אם אני צריך משהו מיוחד? אמרתי שלא ,אבל אם יסדרו לי שיהיה לי מפתח שפותח את הכיתות... זה יהיה יותר קל עם הארגון ... ולא אצטרך להטריד מורים.
8:15 בוא נכנסים לטכס של כיתות ז' ... אוקיי ,
אני מתיישב בצד על כיסא בינתיים הילדים מתיישבים על הרצפה כל השכבה כ- 180 תלמידים מתארגנים... ולאט לאט , המורים משתלטים ונהיה שקט.
המנהלת גם היא בחולצה לבנה, (וגם עוד כמה מורים ורוב הילדים ...) ,מתחילה לדבר עם הילדים על איך הם התחילו את השנה בבית ספר חדש... שלא הכירו ...לא מצאו את עצמם במבוך הענקי ...
איך יש להם המון חברים חדשים...איך הם התקדמו ומה זה פרוייקט המצויינות של העיר והמטרות החברתיות ומזכירה להם שהדגל של בית הספר זה להיות "אדם יותר טוב " ...היא בונה משהו אני קולט ...וכך פתאום מבלי שארגיש היא מתחילה לספר על קורותינו על יח"מ איך החבר'ה הגיעו לצפות בשיעורים ואיך בכלל לא היינו אמורים להתנדב אצלם ...
וככה היא מספרת ומספרת לילדים איך אנשים שעובדים כל השבוע בהיי טק מוותרים על היום החופשי שלהם ובאים לתת מעצמם ...התחלתי כבר לזוז באי נחת על הכיסא ... גם ככה אני מתרגש לא צריך להגזים ...
ואז בלי הודעה מוקדמת "אתם רואים את האיש הזה שיושב שם ...דיויד בוא ... " היא מציגה אותי לילדים ומחיאות כפיים סוערות ...אני לא מורגל בכאלה ,כבר שנים רבות שלא הופעתי על שום במה ... מאז התיכון שהייתה להקה והופענו איזה פעמיים שלוש מקסימום ...
אני מתייצב מבוייש ונבוך ועומד לצידה בזמן שהיא מקריאה את תעודת ההוקרה שהעניקו לי לפני הילדים ...
חיבוק נשיקה ואני מקבל תעודה...כמובן שהמורה להיסטוריה ניגשת מגישה לי זר פרחים ... עוד חיבוק ונשיקה ...
איזה התרגשות אי אפשר לתאר בכיתי ...
לאחר מכן עברה המנהלת לחלק תעודות הצטיינות לתלמידים התחום הראשון היה הצטיינות בתחום התרומה האישית והגשמת המטרות של היותך "אדם טוב יותר"
אחר כך עברו לתעודות הצטיינות בתחום הספורט ולבסוף הצטיינות בלימודים והצטיינות יתרה ...
ממש כמו באוניברסיטה -ממוצע 90 ומעלה הצטיינות ממוצע מעל 95 הצטיינות יתרה ...
שמחתי לראות שילדים שלימדתי קיבלו תעודות הצטיינות שתיים מהבנות מז1 הכיתה החזקה שרק מתקשות באנגלית ולומדות אצלי קיבלו תעודות הצטיינות בתחום הלימודי ... לאחר הטכס שוחררתי הבייתה מוקדם ...
נפרדתי מהצוות בחופשה נעימה ...המסורתי.עזבתי את חצר בית הספר עם תעודת הוקרה זר פרחים והחולצה הלבנה ...
מתברר שזו הייתה החלטה נכונה ... וואלה אולי אאמץ חולצה לבנה ???
באוטו בדרך חזרה הרגשת סיפוק והתרוממות רוח , תעודת ההוקרה הממוסגרת שקיבלתי תיתלה במשרד במקום של כבוד -
לא זוכר מתי זכיתי לתעודת הוקרה ... אבל זה בהחלט אחת התעודות הכי משמעותיות שקיבלתי בחיים אפילו יותר מתואר באוניברסיטה...זהו חופשה נעימה וניפגש בספט' בפתיחת שנת תש"ע ...

יום שלישי, יוני 09, 2009

אז מה היה לנו ?

יום שלישי מגיע ואני תמיד כבר מתחיל לחשוב על מה אעשה ביום שישי בבית הספר...
ואז אני נזכר שבעצם השבוע כבר אין בית ספר ... אולי אתקשר לשאול אם אני יכול לבוא ליום כיף השכבתי ??? לא , לא נראה לי מתאים. בעצם למה לא ? טוב לא יודע ... צריך לחשוב על זה יותר לעומק...יש לי עוד איזה יום או יומיים...
זמן לסיכומים ? אז מה בעצם היה לנו פה ?
חודשיים לערך של פעילות בחטיבת ביניים בעיקר כיתות ז' -
עבדתי עם ילדים מכול הסוגים חזקים יותר , רגילים , חלשים ,ילדים שלא מאמינים בעצמם , ילדים שיותר מידי מאמינים בעצמם... כל הטיפוסים , מפריענים, מצחיקנים, שקדנים, רציניים ,וגם כמה מעצבנים ...פןזאיסטים , וצנועים , שקטים ,שותקים , כועסים, כאלה שלא משתינים לכיוון שלך ...
הכול מכול כל מלח הארץ ...
בהתחלה באתי בפחד עצום...ממש רעדתי ביום הראשון ...השיעור הראשון ... איזה פרפורי בטן ...
כמו זמר לפני שהוא עולה לבמה לשיר ...
נזכרתי, הסגנית אמרה לי באחת השיחות "בכול מורה יש זמר מתוסכל ..."
מה למדתי ? המון !!!
פשוט למדתי כל כך הרבה שקצרה היריעה ... למדתי על המערכת.
למדתי על עצמי ,הכי הרבה למדתי על עצמי ... על היכולות שלי להתמודד עם כל הטיפוסים האלה ולהשאר בחיים. למדתי שילדים זה שמחה וכיף וגם תסכול וקושי ומאתגר וגם מספק ומרומם נפש.
אם אתה בא אליהם באהבה יש לך סיכוי להגיע אליהם ... יש לך סיכוי להינצל..
ואם תזייף אפילו בקטנה הם יקלטו אותך ואבוד לך -אין לך סיכוי !
בהתחלה פחדתי שלא אסתדר עם בעיות משמעת , לא כי אני מפחד להתעמת חלילה ...
הרי כמבוגר , במקום שבו אני מתפרנס אני חייב ומתעמת כל יום זה חלק מתפקידי ...
לא , זה לא הפחד הזה , אלא פחד שונה לחלוטין ,פחד שאני אעשה נזק-פחד לפגוע באיזה ילד ...
אם חלילה אאבד את הסבלנות שלי ליד הילדים ?
אם אתפרץ ליד ילד כמו שאני יכול לעשות ליד מבוגר שמעצבן אותי ?????
אני שומע מורות שצורחות אמנם לא הרבה ולא כולן אבל לפעמים בא להעיף להן איזה סתירה ... באמת מה זה הצרחות האלה??? ככה מצפים לחנך ?
אני , בא כדי לתת ! לא כדי לעשות נזקים -את זה יש להם מספיק מאחרים ...
אני חייב להיות במיטבי שאני מגיע לילדים האלה -איזה מזל שזה לא כל יום ...
האמת מסכנים המורים האלה , אני רואה לפעמים מצבים שאני לא מבין איך המורה הזו הצליחה בלי שום בעיה לטפל בבעיית המשמעת ...גיליתי מורים עם יכולות מדהימות .
חשבתי תחילה שנושא המשמעת תהיה ההתמודדות הכי קשה -התבדתי!
לא שאני אומר שאין בעיות משמעת-בטח שיש , אבל , אם אתה לוקח את זה נכון ולא מאבד את קור הרוח זה לא חייב להפוך לעניין המרכזי-לפחות לא בגילאים שאני התעסקתי איתם...
אני מוצא את עצמי חושב על הילדים האלה הרבה יותר מכפי שתיכננתי שבאתי לקורס -
כל יום כאילו...כן כל יום עוברת לי מחשבה על אחד הילדים ...
טוב ומה לגבי העבודה עצמה ?
מצד אחד מאוד כיף לחזק ילדים חזקים ...
הכי כיף איתם בלי מאמץ אתה מגיע אליהם האסימון נופל בקלות ...
אבל האתגר האמיתי זה לקחת את אלה שמתקשים-לא אלה עם קשיים בלתי אפשריים -זה נראה לי משימה בלתי אפשרית ...אבל לקחת ילד שמתקשה קצת ולהעביר אותו למדרגה הבאה...
אני לא יודע, ועדיין הרבה יותר מידי מוקדם לבחון ברצינות אקדמית את ההשפעה שלי בתקופה כל כך קצרה ,אבל , אני מתחיל לשים לב לפרטים קטנים לניצחונות קטנים ...
ככל שעובר הזמן אני יורד מהסיסמאות הגדולות ששמעתי בתחילת הדרך
"צריך לשנות את המערכת!!! "
"צריך לתקן את העיוותים במשרד החינוך ..."
צריך וצריך וצריך וצריך -הלאה הצריך !
אז מה ...אז מה ...אז מה ...!!!
ביני לביני הבנתי שזה טעות לחשוב שאני יכול לעשות את כל זה במכה אחת ... לבדי או אפילו עם צבא של אלפי מתנדבים -אין סיכוי -אז מה ? בגלל זה לא לעשות ?
מה פתאום להיפך לעשות פשוט לעשות !
החלטתי שבמקום להתעסק בגדול אתעסק במיקרו-
אני יכול לגרום לילד אחד להאמין שהוא יכול -כן .
אני בהחלט יכול לגרום לילד אחד להצליח !
אני יכול לגעת בילד אחד , אני יכול לעזור לילדה אחת לקבל 75 במבחן ...
במקום ה- 40 שהיא רגילה לקבל -כן את זה אני יכול בהחלט !
אני מחפש את ההצלחות הקטנות , אם אצליח עם ילד אחד שפתאום כבר לא יפחד לגשת לטקסט ולכתוב תשובה לשאלה ... זה עולם מלא .
אם אצליח לשנות את הכיוון של ילד אחד שבמקום להיזרק לשוליים הוא יקום על הרגליים ויתאמץ -
וילמד שהכוח הוא בעצם במוטיבציה ובהשקעת המאמץ -גם אם הוא לא יגיע היום ,
אבל יאמין הוא ימשיך לנסות -בסוף הוא גם יגיע -דיינו !
למדתי - שכדי באמת לעשות שינוי צריך סבלנות -הרבה מאוד סבלנות ובעיקר אהבה .
נראה לי ששנה הבאה אני בכול זאת אעלה כיתה עם שכבה ז' - אני אוהב אותם וחוץ מזה אני לא מצליח לשכנע את עצמי שיש משהו אחר יותר חשוב לעשות -
טוב נראה מה יקרה עם האסטרטגיה ... תוכניות המגירה ...
היום התקשרה אליי המנהלת כה בהפתעה -היא הזמינה אותי ליום שישי האחרון לטקס חלוקת תעודות ... וגם נדבר על שנה הבאה ככה בין שכבה לשכבה ...
איך שמחתי !!! יופי -יהיה לי הזדמנות נוספת להיפרד מהילדים לפני החופש הגדול ...
המממ... אני צריך לתכנן את זה -מה לומר ? מותר לחבק ? לא מה אני יכול לחבק כל כך הרבה ילדים ? ואם אשכח מישהו הוא לא ישכח לי את זה כל החיים ... לא -אני לא מחבק מיוזמתי צריך לשמור על ממלכתיות...
לפי השתלשלות האירועים בשבוע שעבר נראה לי שמי שייקבע בסוף יהיו הילדים ... או המורים...
לא ממש יהיו לי ברירות ... האמת שמה שחשבתי לעשות כבר לא ממש חשוב לי -מה שחשוב זה להיות שם להיות בשבילם -איך היה המושג הזה הוריה ? -נראה לי הכי חשוב ההוריה הזו -אחלה מושג !
אני כנראה אקבל כל תוכנית בהכנעה ...ובאהבה .

יום שישי, יוני 05, 2009

יום שישי ה-5 ליוני 2009

אז השבוע כיוון שכבר אווירת סוף שנה מורגשת , חששתי שאולי יהיו חזרות למסיבות סיום וכאלה אז בדקתי עם המורה ביום רביעי והתברר שאני טועה , אמנם לא יגיעו בנות ט' לתגבור אבל שאר היום יתנהל כרגיל. החלטתי שאני בא בבוקר כרגיל אפילו אם יש חור זמן טוב לדבר עם מי מהצוות שפנוי או סתם לשבת לקרוא ...

אז כרגיל הגעתי ב-8:10 לבית הספר , אמרתי בוקר טוב למורים והכנתי לי כוס קפה עליתי לחדר מרכזת השכבה שם אני תמיד ... אחרי כמה דקות הגיעה המורה להיסטוריה ... מה נשמע ? איך היה ערב שורשים ? מתברר שהערב שורשים היה מוצלח ונהנו כולם ... ואז נשאלתי על תוכניותיי לשנה הבאה ... ברור שאני ממשיך , רק אני לא סגור בדיוק באיזה מתכונת -אתן למנהלת להחליט מה הכי מתאים , שאעלה כיתה עם החבר'ה של ז' או שאעבור ל-5 שעות אנגלית ? ...

9:00-9:45 ז5 -היסטוריה : הפעם מדברים על תגובות בעד ונגד לנאום האפיפיור.

הקבועים הגיעו כולם : א,(גברת שכבר אין לה התנגדויות )' , נ' (השקטה) , ע' , נ (שלומדת גם אנגלית ) ומ' וא' שני הבנים שלי . כיוון שהם כבר קראו את קטעי המקור והיו אמורים לענות על שאלות החלטתי לעבור איתם על שיעורי הבית ... שאלה ראשונה שאלת "מה " איך עונים על שאלת מה זוכרים ? ע' שולפת את הדף שחילקתי ומחפשת ... בינתיים א ונ' יודעות ומתחילות לנסח בביטחה ... איזה כיף אני אומר לעצמי יש שכר בעמלך ...כנראה שמשהו עשית נכון .
ככה אנחנו עוברים ועונים על השאלה כל אחד מן הסיבות קודם במילים של הילדים ואחר כך ציטוט מקטע המקור ...
הולך נהדר , כיוון שהספקו המון אז אני שואל על התוכניות שלהם לחופש וא' מספרת שהיא מפחדת לטוס בגלל הסיפר עם המטוס שנעלם השבוע מעל האוקיינוס.
אמרתי אוקיי בואו נדבר על זה , אתם יודעים מה קרה למטוס ? ומ' אומר- תגיד אם זה יקרה לי אני אגיע לאוקיינוס ואתחיל לשחות ?
אז אני נכנס איתם להסבר על הפרשי הטמפרטורות בין פנים המטוס לחוץ הפרש של 80 מעלות מיידית הלב יפסיק לפעום ... וואו , אוקיי... זה מפחיד, אבל הכוונה שלי להרגיע , בואו נמשיך
כמה מקרים כאלה יש לדעתכם בכול העולם בשנה ?

אולי 10 מקרים ונניח שיש 100 נוסעים בטיסה אז מקסימום 1000 אנשים בכול העולם קורה להם משהו במטוס ... 1000 מתוך כל האוכלוסיה של העולם -מה הסיכוי שיקרה דווקא לכם ? בערך כמו לזכות בלוטו... תגידו כמה הרוגים יש מתאונות דרכים בשנה רק מישראל ?
... בין 300 ל-500 אוקיי וזה מתוך 7 מיליון בני האדם בישראל אז מה הסיכוי למות בתאונה דרכים ? גבוהה יותר או נמוכה יותר מתאונת מטוס ? ...
לאט לאט האסימון נופל , נכון שלא תפסיקו לנסוע במכונית ?
אז גם אין לכם סיבה הגיונית אמיתית לפחד לטוס ...
חוזרים לחומר הלימוד עונים על עוד שאלה ... השיעור מגיע כמעט לקיצו -דיויד תהיה איתנו גם בשנה הבאה ? ברור אני אומר ...איך אפשר לסרב ?

הפסקה אני יורד למטה למשרד להכין שתיה ופתאום אני רואה את המנהלת ...
לא ראיתי אותה מאז פגישתינו הראשונה ... היא שמחה לקראתי ושואלת מה נשמע אנחנו משוחחים קצת אבל לא משהו קונקרטי על שנה הבאה ואני רץ חזרה לכיתה ...

10:00-10:45ז3 היסטוריה : המורה קוראת לי דיויד אני חייבת להראות לך משהו ...
אני רץ לכיתה ושומע מהומה ... אומרת לי המורה זה לכבודך כולם רוצים לבוא אלייך ...
אני מחייך קצת נבוך ואז המורה אומרת לכיתה דיןיד יהיה איתנו גם בשנה הבאה ...
אופס לא קבענו את זה עדיין ...נראה לי שהוחלט בשבילי -זהו לא צריך פגישה עם המנהלת...

אני לא מתנגד איך אפשר ? המורה בסוף מחלצת אותי מהמבוכה היא מחליטה מי בא איתי לחדר מרכזת השכבה ... להמשך השיעור.

ע, א, ד,א, ג, וש' אנחנו מתחילים לעבור על החומר שמספר על מסע הצלב של האיכרים ...
המון הפרעות קשה פה היום ...פה ושם בעיית משמעת קלה ...אבל אני כבר לא מתרגש ואומר לבחור -ת'שמע אם לא בא לך להיות פה אתה יכול לחזור לכיתה - הוא מתיישר מייד ואנחנו ממשיכים להתקדם מידי פעם אני נאלץ לטפל בעוד הפרעה , אבל נהייתי פתאום מיומן -כבר אין לי את הפחד שליווה אותי בתחילת הדרך ... אני יכול ללמד ולטפל בבעיות משמעת (לפחות בקבוצה הקטנה ) בלי לאבד את הקו של השיעור ...אני מטפל בהפרעה מרגיע את החבר'ה וממשיכים ...
השיעור עובר מהר ואני מרגיש שלא הספקנו את הכול אבל גם זה כבר פחות מפריע לי לתפקוד ...
אין מערך שיעור מושלם ולא כל מה שתיכננתי יוצא לפועל -אז מה ? לא סוף העולם...

10:45-11:35 ז1 אנגלית - ט' י' וד' מגיעות וא' מצטרף אחרי שהוא מסיים בחינה בכיתה...
אלה החבר'ה החזקים שלי ...היום אין Unseen - כבר סוף שנה ועשינו את כולם יתרה מזאת אני מגלה כי בעצם זה יומי האחרון השנה בבית הספר- כי בשבוע הבא יש להם יום כיף שכבתי בים ושבוע אחר כך כבר מקבלים תעודות...איזה באסה ...
נו , מה לעשות ?
אז אני מחליט לשוחח עימן על התוכניות שלהן לחופש ואנחנו מעבירים שיחה באנגלית בכיף ,
תוך כדי א' לא רגוע כל הזמן עסוק ומתברר כי המורה לאנגלית כבר שוחחה עם הוריו והוא יודע שהוא יורד הקבצה ... חבל איתו לא הצלחתי אבל למען האמת הוא לא ממש התאמץ ...
הבנות לא יודעות ,כי המור הלא דיברה איתן והן קצת לא רגועות , אבל אני מניח לזה וממשיך
אחר כך אני מברר עם המורה ומתברר שאף אחת מהן לא יורדת הקבצה -כלומר יש גם הצלחות !!!
הן נשארות -יופי !!! גם הם שואלים על שנה הבאה ואני אומר שאהיה גם בשנה הבאה ...נו מה אני יכול לעשות ... לא כך תיכננתי את תהליך קבלת ההחלטות , הרי רק אתמול דיברתי עם המלווה שלי משיעור אחר וסיכמנו אסטרטגיה ... מה זה משנה ...מה החלטתי -כנראה שזה יותר חזק ממני...
בסוף השיעור הם מודים לי שלימדתי אותן ןאני קצת נבוך אבל מקבל בהכנעה -אני ממש אוהב את הילדות האלה חכמות משקיעות כיף לעבוד איתן . אני מאחל להן חופשה נעימה ומבקש מהן לקרוא ספר בקיץ ונותן להן גם את כתובת האימייל שלי אומר שמי שתכתוב לי באנגלית תקבל מענה ...אבל אני עונה רק באנגלית ...

11:50-12:35 ז5 אנגלית ילדות הקבצה ב' א' (שכעסה על תוצאת הבוחן ) נ' (שלומדת איתי גם היסטוריה ) ל' (שכעסה שאי אפשר ככה ללמוד לפני מספר שבועות ) וס' (השקטה שלא אומרת כלום )
רק א' הכינה את החיבור שנתתי לפני שבועיים -לא נורא אני אומר להן ואנחנו מתחילים לדבר אנגלית , כולן רוצות לשבת לידי ... מה עושים עם המבוכות האלה ...
בסוף הן מסתדרות ביניהן אני לא מעיז להתערב ... רק זה חסר לי ...
אנחנו מתחילים לדבר וכמובן שהולך להן קשה -אין להן מספיק אוצר מילים ואנחנו מדברים בקושי אפילו ס' שבדרך כלל הייתה שקטה התחילה להיפתח ולדבר ... מסתבר שהיא חכמה ואני רושם לי הלחה קטנה ... שוחחנו סתם על תוכניות לארוחת ערב ותוכניות לקיץ והן תמיד שואלות על הבן שלי ואני מסכים לספר אבל שומר על פרטיותו בקנאות... איזה מזל אתה ?
וככה מתגלגלת שיחה באנגלית שבורה עם מידי פעם מילה בעברית ...
אנחנו נפרדים בחופשה נעימה ונתגעגע ...
אני שומר על איפוק כי מה שהכי בא לי זה לבכות ... איך אני אתנתק עכשיו לכמעט שלושה חודשים ???
זהו אז אני הולך לאוטו שלי מניע מדליק מזגן וברגשות מעורבים נוסע ...
מצד אחד עצוב כי עכשיו יש חופש גדול ולא אראה את הילדים ... מצד שני שמח כי לפי התגובות של הילדים אני מרגיש שאני מצליח להגיע אליהם ולזה בעצם באתי ...
נתתי להן את האימייל שלי ואמרתי שאענה רק למי שתכתוב באנגלית ... אולי זו הייתה טעות ?
לא יודע ...האמת עשיתי את זה בלי תכנון מראש ואני מקווה שלא טעיתי .
אני לא חושב שבאמת שמישהו יכתוב לי מיילים בחופשה ...
אבל זו גם דרך להגיד להם אני כאן ...אם אתם רוצים וצריכים ... אני לא נעלם לחודשיים וחצי ...
טוב , אז אני די מגובש לקראת הפגישה המתוכננת עם המנהלת -לכשזה ייצא אל הפועל .
אוף החופשה הזו תהיה לי קשה ...

יום שישי, מאי 22, 2009

יום שישי 22 למאי 2009

זהו , אז אחרי הפסקה בשבוע שעבר ,עקב המפגש האחרון בקורס תומכי הוראה -
אני חוזר כולי נרגש לבית הספר , מגיע בזמן אומר בוקר טוב למורים ועולה לחדר שבו אני מלמד בקומה של שכבה ז' .
מגיע 8:10 כלום , אני מחכה 8:15 כלום ...8:20 כלום זהו הילדות של ט4 לא מגיעות היום ... איזה באסה ! איך שאני כבר בטוח שזהו הן כבר לא יגיעו ואני מתחיל לכתוב במחברת שלא היה היום שיעור ב 8:25 הן מופיעות -בוקר טוב !
מה קרה לאוטובוס הבוקר ? ... לא חשוב, אני אומר ,כבר חששתי שאתן לא מגיעות ... אבל יופי שבאתן בואו נתחיל לעבוד . ק' (הזמרת ) ומ' (השתקנית )
מוציאות את החומר בהיסטוריה ...וואו התקדמו המון בשבוע שלא הייתי ...
ואנחנו מתחילים לדבר על פעילותו המדינית של הרצל ...
אוקיי בואו ניזכר במה שכיסינו בפגישתנו הקודמת -זוכרות ? מי היה הרצל ? יהודי חילוני ...
מה הוא היה ? עיתונאי -יופי יש פה סימנים של הפנמת החומר ??? ...
אז מה הוא קורא בעיתון ?
על איחוד גרמניה ואיחוד איטליה והוא מחליט שגם ליהודים מגיע מדינה ... יפה !
ואז מה הוא עושה אחרי הקונגרס ?
הוא הולך לקיסר גרמניה ומנסה לשכנע אותו לפתוח לו דלתות אצל הסולטן התורכי ששלט אז בארץ ישראל ... יפה מאוד ומה קורה שם ?
הקיסר לא ממש מתלהב אבל מסכים כי זה יפתור לו כמה בעיות שלו ...
אנחנו עוברים דרך הסולטן לפגישות עם הבריטים ...לאט לאט אנחנו מגיעים עד להצעת אוגנדה ... אופססס הצילצול מציל אותן מהמשך החומר ...

9:00 -9:45 היסטוריה ז5: 6 חבר'ה מגיעים הקבועים ועוד אחד חדש ...
חוזרים על נאום האפיפיור לפני האבירים -יופי בחומר הזה אני כבר שולט -אנחנו עונים יחד על השאלות שבסוף הקטע -וא' (גברת התנגדויות) הופכת לתלמידה מצטיינת אל מול עיני -
בקיאה בחומר משתפת פעולה חייכנית -איזה כיף אני חושב לעצמי , יש כבר ניצנים של הצלחות קטנות כאלה ...
10:00-10:45 -אין שיעור -כי יש חזרות לערב שורשים -רוצה לבוא לראות ?
שואלת המורה להיסטוריה -אני מצטרף אליה לחזרות - ומגלה שאחד הילדים שלי מאנגלית מנגן בגיטרה -איזה כיף יש שני גיטריסטים וזמרת אני מציע את שירותיי ורכזת השכבה שמחה על ההצעה משאירה אותי לעבוד איתם על חזרה ועיבוד של "שיר המעלות" ...
אני עובד קודם עם הגיטריסטים , מכניס אותם לקצב הנכון של השיר מכניס אותם לתקשורת עם הזמרת כדי שיישמע סביר אנחנו עובדים שעה יחד -אני נותן טיפים לזמרת אנחנו מחליטים באיזה קטע הגיטרה תנגן תווים (מלודיה ) ובאיזה רק ליווי ואופס נגמר הזמן -המורה קוראת להם להיכנס לשיעור הבא ... חבל דווקא נהניתי .
טוב שיש גם הזדמנויות כיפיות לא קרואות כאלה ... ups and downs - ממש רכבת הרים היום ...

10:45- 11:30 ז1 -אנגלית - יש להם מבחן במתימטיקה אז יש לי חור היום -במקום ללמד אני מגלגל שיחה עם סגנית המנהלת של החטיבת ביניים -מתענין במה קורה בחופש הגדול -יש פעילות תגבור ? לא תמיד... אבל ייתכן -אמרתי לה שאני פנוי לא זקוק לחופש גדול ...
אם תחליטו שזקוקים לי בימי שישי אני לשירותכם ... מבטיחה לבדוק ... האמת לא מאמין שבאמת יקרה משהו בחופש הגדול ובטח לא בימי שישי ...אבל אני אשמח לא לנתק מגע לחודשיים .
זהו נגמר החור ...
11:50-12:35 ז5 אנגלית ,כמובטח נתתי להם לעשות בוחן -
למרות שלא כולם הגיעו -נ' ל' וא' עשו את הבוחן ואז שאלתי "רוצות שנפתור אותו עכשיו או שאבדוק ואחזיר לכם ? "
בוא נבדוק -סבבה -אני פורש את הבחנים שלהם לפניי ובודק איתן יחד .
נ' ול' ענו נכון כמעט על הכול אבל א' טעתה טעות נגררת בכול השאלות אחרי 3 טעויות היא מתעצבנת ורוצה לקרוע את הבוחן שלה -אני לוקח ממנה את הבוחן מניח אותו בתיק ואומר עיזבי לא נבדוק את שלך כעת נדבר על זה אחר כך ...בלי עצבים ...
אני רואה שהיא עצובה אבל אני ממשיך ונותן לה להירגע לבד בלי שאני מוותר לה או מאבד איתה קשר אני ממשיך לבדוק ולחבר אותה לנעשה ... טוב, סיימנו את הבדיקה -כמה אתן חושבות שקיבלתן ? אנחנו מחשבים יחד את הציונים 93 לשתיהן -כל הכבוד !!!
עושה רושם שהצלחתי להעביר להם את הנושא אם נתבסס על המשוב הזה ... דיויד שיחקת אותה אני חושב לעצמי ... אבל רגע מה עם א' ? נראה... אני אטפל בזה עוד מעט.
זהו ,אז לא ממש היה לי עוד משהו מתוכנן עד הפרט האחרון , רק התכוונתי להתחיל לשוחח עימן באנגלית בלי להכניס עברית , אז כך התחלתי לשאול מה אכלת לארוחת בוקר ?
ל' -כלום - ובאנגלית ? היא מנסה ומסתבכת אני עוזר לה ...נ' מה את אכלת לארוחת בוקר ?
סנדוויץ עם גבינה -יופי ובאנגלית ? בשבירת שיניים אנחנו מצליחים להגיד משפט שלם ...א' מה איתך ? היא עדיין עצובה אבל אני לא מוותר לה וככה מארוחת בוקר לתוכניות שלהן לארוחת ערב אנחנו מגלגלים שיחה עדיין עם מלא עברית ואני מתקן ודורש משפטים שלמים ...
שיעורי בית : לכתוב חיבור על עמוד אחד הנושא -"אני" כל אחד יכתוב על עצמו מה שבא לו ... (רעיון שאימצתי מהסרט המדהים "יומני החופש " ) והנה הצלצול ...
אני מבקש מא' להישאר רגע ... ואחרי שהאחרות עוזבות את החדר אני מרגיע אותה -
תזכרי מי שלא עושה לא טועה ןאת קודם כל עשית התמודדת -ניסית וזה הכי חשוב !
לגבי הטעויות הסברתי לה איפה טעתה -ואמרתי לה תזכרי שכאן מותר לטעות ומי שלא טועה לא לומד אוקיי ? אנחנו כאן כדי לטעות וללמוד מהטעויות בסדר ? לאט לאט היא נרגעת ואנחנו נפרדים בחג שמח ... והחיוך חוזר לה לפנים -יופי !
ups and downs ממש רכבת הרים היום הזה אבל חזרתי בהתרוממות רוח עם הרגשה שאני מצליח לגעת בילדים ואולי... אולי בכול זאת אני עושה משהו בעל משמעות - בחיים האלה...
לא הכול זה פרנסה והמשפחה הפרטית שלך וההתקדמות האישית שלך ...
מה שבטוח זה שכל הרכבת הרים הזו -שווה !!
אני מתחיל לחשוב למה לא התחלתי עם זה לפני שנים ...
כמה הפסדתי עד עכשיו ... טוב לא נבכה על חלב שנשפך ...
בשבוע הבא שבועות שוב לא אראה את הילדים אווףףף...

יום שישי, מאי 08, 2009

יום שישי 8 למאי

8:15 -9:00 בנות ט4 -היסטוריה :

הנושא : תחילת הלאומיות היהודית

בוקר טוב , מה שלומכן ? הזמרת ק' והשקטה מ' הגיעו בשעה היעודה -חיוכים ודווקא השקטה שעד עתה בקושי הוציאה מילה היום יותר פתחה , מדברת ומשתפת פעולה . עברנו יחד על הסיכומים שכתבו במחברות והרחבנו על רעיונות ההשכלה ...

איך חיו היהודים במאה ה-19 ? לא יודעות ...אז אני מספר להן על תמונה שראיתי של הסבא רבא שלי עם זקן ארוך וכובע ושואל אותן איפה הן ראו יהודים שנראים כך ? כלום . מאה שערים בירושלים הייתן פעם ? וככה לאט לאט תוך שאני ממש חולב מהן מידעים אנחנו מתחילים לגעת בחומר האמיתי , מה זה תנועת ההשכלה , איך היא בכלל התחילה ? אמנציפציה ? סתם מילה שאף אחד לא מבין ...

אז הסברתי להן על שוויון זכויות שבעקבותיהם היהודים החלו לצאת ללמוד באוניברסיטאות -ומה הם למדו שם ?

משפטים, רפואה , מדעי החברה ... ומה זה אומר ?

היהודים התחילו להיחשף למחשבה שונה מרק המחשבה והאמונה היהודית נכון ... ?

וראה איזה פלא פתאום הן מבינות מה זה השכלה : "היה יהודי בביתך וגוי בצאתך..." (טוב לא ציטוט מדויק )

אבל הן מתחילות להבין את הרעיון וככה המשכנו דרך כשלון האמנציפציה ...

דרך תנועת ההשכלה והרצל לקונגרס הציוני הראשון ומחשבות על מדינה ...

בדרך הזכרנו את ביסמארק שאיחד את גרמניה ואיחוד איטליה (חומרים שלמדנו בשיעורים קודמים )

ותארנו מה היהודים ראו סביבם מרגע שייצאו מהשטייטל ...

ואיך זה השפיע להם על החשיבה ??? ואז דיברנו גם על האנטישמיות והגענו עד להצהרת בלפור ...

לשם שינוי השיחה דווקא רצה והתחלתי להרגיש שאני שובר חומות של חוסר ידע וחוסר רצון ... חומות של שתיקה .

9:00-9:50 ז5 -היסטוריה

הנושא: מסמך החלטת הכנסייה משנת 1205 , ומשפט פריז -שבו העמידו למשפט ציבורי את התלמוד .

א' גברת התנגדויות ,נ' (לומדת גם אנגלית ) ,א' שהצטרף בשבוע שעבר ו ע' חדשה .

התחלנו לקרוא את המסמך של הכנסייה שמדבר על הפחד של הנוצרים מהתערבבות הגזעים ודורשת שיהודים ומוסלמים ילבשו בגדים אחרים משאר האוכלוסייה ...נשמע לכם מוכר ? רגע מה זה מזכיר לנו ?

מה לבשו היהודים בשואה מישהו זוכר ? מייד א' אומר טלאי צהוב -נכון מאוד !

מתי הייתה השואה באיזו שנה יודעים ? נו' במלחמת העולם השנייה - נכון ילדים ...

המלחמה התחילה ב- 1939 . המסמך הזה שאנחנו הרגע קראנו נכתב ב-1205 -

מי עושה חשבון מהיר ? ואז התמונה מתבהרת שבעצם שנאת היהודים החלה עוד 700 שנה לפני השואה -

כמה זה 700 שנה ? אתם מבינים ? א' בן כמה אתה ? 12 הוא אומר אז נניח לצורך הפשטות שאתה בן 10 רק לצורך הדיון כמה פעמים נכנס 10 במאה ? 10 פעמים ... אתם מבינים שזה היה לפני פי 70 מהגיל שלכם -כבר אז החלה אנטישמיות ...

שררה תדהמה על פניהם של הילדים ...מה תמיד שנאו אותנו ? השארתי את זה בחלל האויר (חומר למחשבה ) והמשכתי ...

בואו נמשיך עברנו למשפט פריז , מה זה משפט פומבי ?

לאט לאט הסברנו מה משפט בכלל מיהם בעלי התפקידים והשחקנים העיקריים ...

אז אמרתי אוקיי לפני שאנו מסיימים בואו נסכם ..מי היה הנאשם במשפט ? התלמוד .

מי היה הסנגור : ר' יחיאל , מי היה הקטגור ? מומר בשם ניקולס דנין . מה זה מומר ?

א' סיפרה שאמא שלה איטלקייה שהתגיירה לא מזמן ...

מומר - זה שמישהו ממיר משהו ? -נכון כמו להתגייר ... את מה הוא המיר ? ילדים שמעתם על המילה התבוללות ?

כן מה זה ? אני מסביר שיהודי בגולה שהתחתן עם גויה הוא מתבולל ע"פ היהדות ... -ואז אחד הילדים אומר יושבים עליו שבעה נכון ? ואני אומר נכון אתה צודק ...

אז מומר זה שמישהו שהיה יהודי והתבולל והמיר את דתו למשהו אחר במקרה הזה נהיה נוצרי ... אוקיי ומי השופטים ?

בכירי הכנסייה בצרפת ... ומה היה גזר הדין ? שריפה ואיך הוא הוצא לפועל ? בשנת 1242 שרפו בפריס 24 קרונות מלאות בספרי תלמוד שהוחרמו ...

נזכרתי , לפני שצללנו לחומר חילקתי לילדים את הדפים שהכנתי להם על מילות שאלה וכיצד לנסח תשובה לכל מילת שאלה ... דווקא שמחו הסברתי להם שבשבוע הבא לא אהיה כי יש שיעור סיכום של הקורס ושנתראה בעוד שבועיים...

בהפסקה עוברת ל' (הפטפטנית מז1 שבשיעור האנגלית כל הזמן מפריעה ורכזת האנגלית לא שלחה אותה בשבוע שעבר ... ) לתיק שלה קשורים בלוני הליום - יש לה היום יומולדת- מזל טוב אני מחייך .

" איתך אני לא מדברת , הלשנת עליי למורה והיא הוציאה אותי מהשיעורים שלך ..." וואו הייתי המום לא לזה התכוונתי . כאשר שוחחתי עם המורה על זה שהיא מפטפטת כל הזמן - איך להתמודד עם זה ??

לא יודע , צריך לחשוב על משהו ...

10:00-10:45 ז3 -היסטוריה -הפעם קיבלתי ילדים חדשים ש' ,ד ' , ע', וא'

הנושא : נאום האפיפיור לפני מסעות הצלב.

איזה כיף אני חושב לעצמי בחומר הזה אני כבר שולט הרי העברתי אותו עם ילדים אחרים בשבוע שעבר ...

חשבתי לעצמי -קלי קלות ... אין בעיה ...

אחרי היכרות קצרה ולאחר שבדקתי שהילדים האלה הצליחו במועד א' ... כך שהם לא נחשבים קשים או בעייתיים ..

ואאלה הולך להיות כיף...

טוב,בואו נתחיל לקרוא -א' תקראי בבקשה - לא רוצה אני צרודה .

אוקיי ד' תתחילי לקרוא -אני לא יודעת לקרוא .

הופה מה קורה פה ??? ...

יש לך התמודדות עם תופעה חדשה . מתחכמים ומתנגדים -דיויד מה עושים ?

אני מתחיל להרגיש שאני במלכוד -מה להתעמת ? מה פתאום ! ככה לא בונים אמון...

טוב נו ...איפה חוש ההומור שצריך אותו ?

בסוף אחרי כמה שניות של מבוכה הצלחתי להתארגן על עצמי ולהתעשט .

אמרתי בבדיחות קלה שאני לא ממש מאמין שילדים בכיתה ז- לא יודעים לקרוא ... יאללה ע' תתחיל לקרוא ואני אמשיך...

טוב ע' מתחיל לקרוא - אנחת רווחה בראש !

קוראים משפט -איפה זה קונסטנטינופול ? ש' בתורכיה . יפה !

ואז א' אומרת טוב המורה אמרה לנו בכיתה ... אוקיי ...

עכשיו ד' כבר מבקשת לקרוא -שברנו את הקרח ...אני נותן לה לקרוא

אנחנו קוראים עוד משפט ועוד אחד בקושי בקושי ... ילדים את מה כבשו השבטים הסלג'וקים ?

אוי כמה טעיתי -מה זה הולך קשה -יותר קשה מאשר עם ילדים מתקשים

את אסיה ... ואת ישראל -יופי ! התקדמנו...

ציירתי להם את המפה של המזרח התיכון כולל תורכיה והחיבור לאירופה והתחלנו להתקדם קצת עם ההסברים ...

אחר כך עברנו לקרוא את הנאום עצמו והסברנו את הטיעונים של האפיפיור שבאמצעותם ניסה לשכנע את האבירים לצאת למסעות הצלב ... אוף כמה זה הלך קשה ... כשילדים לא רוצים ללמוד הם יוציאו לך את המיץ ...

מי חשב להיות מורה full time ? נראה לי שכדאי שאחשוב על זה עוד קצת ...

10:45-11:30 : ז1 -אנגלית - הפעם הגיעו רק שלוש בנות , ד' שהוציאה 98 בבוחן שלי , ט 92 וי' 48 ...

היה אמור להיות בוחן היום לפי התכנון שלי המקורי -אבל הן התלוננו על שבוע נורא עמוס שלא הספיקו ללמוד.

אז ויתרתי על הבוחן ובמקום זה עברנו על התשובות ל-unseen שהתחלנו בשבוע שעבר ...

כמובן שהכול הלך בקלות אני אוהב את הכיתה הזאת ... ואני מרגיש שם מספיק טוב כדי לעשות ויתורים בלי להרגיש שאני משמיט לי את הקרקע של המנהיגות... או שאני מאבד את הסמכות .

התרגיל של חיפוש מילים במילון תוך מדידת זמנים ... שעשיתי להם כתרגיל להמחשה לפני שבועיים כדי להשתיק קצת את ל' הפטפטנית הפך לתרגיל קבוע ולתחרות בין הבנות מי תמצא יותר מהר ? ...

פתאום נכנסה תלמידה עם unseen חדש ששלחה לנו המורה לאנגלית ...

אז עברנו לעבוד עליו ותרגלנו את החיפוש במילון תוך שימוש בטבלת העזר וכמובן שניאלצתי למדוד כל פעם זמנים ...

הזמן רץ שנהנים והשיעור נגמר לי מהר ...

אחרי הצלצול הסברתי שלא אהיה שבוע הבא ...ושניפגש בעוד שבועיים... היו קצת קולות של אכזבה ?

נראה לי שזה היה יותר בראש שלי ...מאשר באמת ...

בהפסקה שוב עוברת ל' ואני לא מוותר לה מתייחס ליום הולדתה ומחייך , בשלב מסויים היא נשברה והציעה לי עוגה -

סירבתי בנימוס-אסור לי מתוק ... אבל זה היה מבחינתי האות שאנחנו לא ברוגז -שונא להיות ברוגז!

עוד בהפסקה...

פוגשת אותי המורה של הקבצה ב' אנגלית החבר'ה שמחכים לי אחרי הלימודים ... היא משוחחת איתי קצת על הילדים-איך הם ? אני אומר שהם חמודים ומשקיעים , היא יודעת שיש בעיה עם מ' - אנחנו קוראים למ' (הילד שכל הזמן מפריע )

ואני עושה עימו הסכם -בנוכחות המורה .

מהיום אתה עונה רק שאני פונה אלייך -בסדר ? אני משבח אותו על הידע -אתה לא חייב כל הזמן להוכיח לי שאתה יודע...

אני יודע שאתה יודע את החומר ואני צריך לאפשר לעוד ילדים להבין ולהתקדם אתה מבין ? זה לא נגדך ...

הוא דווקא מגיב לזה בצורה חיובית - ואנחנו נכנסים לשיעור - יש !!! אני רושם לי נצחון קטן -הצלחתי לקבל את מה שאני רוצה בלי לאבד את הילד ...

להבדיל למה שקרה לי עם ל' לפני שבוע , טוב , בוא נראה איך זה יהיה בשיעור ...

11:50-12:35 ז5 -אנגלית : ל' , א',נ'(זו שלומדת איתי גם היסטוריה ) , ס' ומ' כולם מתייצבים ומוציאים את החומר מוכנים לשיעור . החבר'ה האלה באמת מרשימים איזה רצינות הם נשארים אחרי בית ספר כבר חודש לא מפספסים שיעור , לא מתלוננים ועובדים בכול הרצינות .

אני בטוח של' תבחן אותי היום בקפידה , הרי הבטחתי לה שהפעם יהיה בסדר ...

אני צריך לעמוד בדיבורי אחרת אאבד אותה לנצח ... ואני דווקא אוהב אותה היא משקיענית שרוצה לדעת , לא רוצה לאבד אותה ...

אני פה בדיוק בשביל כאלה לא ? ... טוב לא רק, אני מודה אבל אין ספק שעם אלה הכי כיף...

אני שולף את החומר שהכנתי על present progressive .

ילדים, אני אומר בשבוע שעבר היה קצת בלאגן והרגשתי שלא הסברתי לכם מספיק טוב את החומר ...

אז חיפשתי משהו יותר מסודר שיהיה לכם -יותר ברור ...

חילקתי את הדפים -התחלנו לעבור על ההסברים הסברנו סעיף סעיף ובדקתי שכולם מבינים את הכללים -

אוקיי שלפתי להם גם דפי עבודה -יאללה חבר'ה תתחילו לעבוד ....

אך..אלה רגעי מנוחה ...

אני מסתכל על הילדים בזמן שהם עובדים , א' משקיענית רצה על החומר במהירות , נ' קצת משחקת אבל מתקדמת לאט לאט ,

ס ' קשה לה הכי מכולם אבל היא מתאמצת ... מ' כמובן רץ ...ואז פתאום הוא בא להראות לי משהו -הופה...

אני מוצא שהוא טעה ובגדול -יופי !אני אומר לעצמי אחרי שאני מסביר לו היכן טעה ...

מטעויות לומדים זה גם שיעור טוב בשבילו שלא יקפוץ כל הזמן ...אולי עכשיו ...

ל' גם עובדת יפה ... עושה קצת רעש תוך כדי עבודה ... אבל עובדת ..

אני מסתכל בשעון ובודק שאני לא מאבד את השיעור-גם חידוש אני מתחיל לפתח הרגליים מוריים כאלה ...

אחרי שהם מגיעים רובם לשני שליש העבודה אני אומר בואו נעצור כאן.

רגע , רגע כבר כמעט סיימתי ... לא נורא בכול זאת אין הרבה זמן ואני רוצה לראות שהבנתם - אז בואו נתחיל לעבוד קצת יחד ...

כ-7 דקות אחרונות אני נותן כל פעם לילד אחר לענות ולהסביר איך כתב ולמה כתב בצורה הזו דווקא ... הולך מצויין כולם הפנימו -לפחות ככה זה נראה ...יופי -אחלה שיעור מערך מסודר לפי הספר כולל משוב -פעם ראשונה שזה עובד כמו שתכננתי ...

אפילו למ' נתתי הזדמנות והוא לא קפץ פעם אחת כל השיעור - יופי דיויד אפשר לרשום לעצמך נקודת זכות גם במישור הזה ...

בצלצול הסברתי לילדים שלא אהיה שבוע הבא אבל שבעוד שבועיים יש בוחן על present progressve שיתכוננו היטב ! הפעם אין ויתורים עושים בוחן בלי תירוצים...

שאלתי את ל' איך היה לה הפעם וקיבלתי אישור שהכול בסדר ...

חזרתי מאושר היום -

כמה למדתי על עצמי ועל איך להתמודד עם כל מיני בעיות... מה לא לעשות (להלשין למורה )

ומה כן (הסכם עם הילד המפריען ) ... מאיפה זה הגיע בדיוק ???

אני לא זוכר שזה היה בארגז הכלים ... הרי זה בדיוק סוג הדברים שרציתי שכן יהיו לי בארגז הכלים בצורה מסודרת ...

טוב חומר למחשבה -אני צריך לעבד את זה עוד קצת...

מקווה בעוד שבועיים אצליח להחזיר את ל' לשיעורים בהסכמה ... בסך הכול אני לא אוהב את מצבי הברוגז האלה ...